רש"ש על תענית כ״ד ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על תענית כ״ד ע״א רש"ש על תענית כ״ה ע״א »

1 תענית פתח ↗

אֲמַר רַב מָרִי בְּרַהּ דְּבַת שְׁמוּאֵל: אֲנָא הֲוָה קָאֵימְנָא אַגּוּדָּא דִּנְהַר פָּפָּא, חֲזַאי לְמַלְאֲכֵי דְּאִידְּמוֹ לְמַלָּחֵי דְּקָא מַיְיתִי חָלָא וּמְלוֹנְהוּ לְאַרְבֵּי, וַהֲוָה קִמְחָא דִּסְמִידָא. אֲתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא לְמִיזְבַּן, אָמֵינָא לְהוּ: מֵהָא לָא תִּיזְבְּנוּן דְּמַעֲשֵׂה נִסִּים הוּא, לִמְחַר אָתְיָין אַרְבֵי דְּחִיטֵּי דְּפַרְזִינָא.

2 תענית פתח ↗

הָהוּא גַּבְרָא דְּאִיחַיַּיב נְגָדָא בְּבֵי דִינָא דְּרָבָא מִשּׁוּם דִּבְעַל נׇכְרִית. נַגְּדֵיהּ רָבָא וּמִית. אִשְׁתְּמַע מִילְּתָא בֵּי שַׁבּוּר מַלְכָּא, בְּעָא לְצַעוֹרֵי לְרָבָא. אֲמַרָה לֵיהּ אִיפְרָא הוֹרְמִיז אִימֵּיהּ דְּשַׁבּוּר מַלְכָּא לִבְרַהּ: לָא לֶיהֱוֵי לָךְ עֵסֶק דְּבָרִים בַּהֲדֵי יְהוּדָאֵי, דְּכֹל מָאן דְּבָעַיִין מִמָּרַיְיהוּ יָהֵיב לְהוּ.

3 תענית פתח ↗

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּכׇל יוֹם וְיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִיזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּיּוֹ בְּקַב חָרוּבִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. הֲוָה רְגִילָא דְּבֵיתְהוּ לְמֵיחֲמָא תַּנּוּרָא כׇּל מַעֲלֵי דְשַׁבְּתָא וְשָׁדְיָיא אַקְטַרְתָּא

4 רש"י פתח ↗

דחזא מידי – חס ושלום בעובדי בישי:

5 רש"י פתח ↗

אמר להו מעשה נסים כו' – ובמה דאפשר להתרחק ממעשה נסים יותר טוב ונכון:

1 גמרא א"ל מהא לא תיזבנון דמע"נ הוא כו'. מפרש"י לקמן כה ד"ה עד שנטלו משמע דמפרש דרב יהודה א"ל כן ודלא כגבו"א שכ' לקמן בד"ה אמר איכו דרב מרי אמר להו:

2 שם דכל מאן דבעיין כו'. נראה דצ"ל דכל מאי כו'. ובע"י ליתניה כלל:

3 שם בת קול יוצאת כו'. כתב הגבו"א דגיר' דהכא דליתא מהר חורב עיקר. כבר קדמו רש"י בזה:

4 רש"י ד"ה דחזא מידי. בעובדי. כצ"ל בבי"ת:

5 רש"י ד"ה א"ל מעשה נסים. וכמה כו'. כצ"ל בכ"ף:

« רש"ש על תענית כ״ד ע״א רש"ש על תענית כ״ה ע״א »