רש"ש על סוכה נ״ד ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סוכה נ״ד ע״א רש"ש על סוכה נ״ה ע״א »

1 סוכה פתח ↗

כִּי קָתָנֵי, מִידֵּי דְּאִיתֵיהּ בְּכׇל שָׁנָה. עֶרֶב הַפֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, דְּלֵיתֵיהּ בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה, לָא קָתָנֵי. אַטּוּ עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הַחַג מִי אִיתֵיהּ בְּכׇל שָׁנָה? זִימְנִין דְּלָא מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ. וְהֵיכִי דָּמֵי, כְּגוֹן שֶׁחָל יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

2 רש"י פתח ↗

מ"ט כו' בחד בשבא - וחיישינן משום ירקייא ומשום מתייא כדאיתא בראש השנה דף כ.:

3 רש"י על סוכה פתח ↗

ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח - ששה כהנים הזוכים בהולכת אברים כדאמרינן בסדר יומא דף כז. מסדרין אותו בתחתיתו של כבש מחציו ולמטה במזרחו של כבש עד שיבא המעלה ומקטירן מן הכבש ולמזבח וזה היה סימן שהן של תמיד שפעמים היו מתעכבין אברי תמיד עד המוסף והיה צריך היכר שלא יקטירו למוספין קודם לעולת התמיד דהא מפקינן מקרא שאין שום קרבן קודם על המערכה לתמיד של שחר הלכך היה צריך היכר:

1 גמרא עה"פ שח"ל בשבת דליתא בכשו"ש ל"ק. ולשון הרע"ב משום דלא שכיחא כולי האי כו' ול"ד במחכ"ת דא"כ מאי פריך מע"ש שבתוך החג והתו"י לא הרגיש בזה והעתיק עליו תירוץ הגמרא דדחינן ליה:

2 רש"י ד"ה מ"ט כו' בחד בשבא וחיישינן משום ירקיא כו'. ע"ש בר"ה דמשום ירקיא ליכא בזה לכ"ע דלאימת קבעי להוי לאורתא כו' אבל משום מתיא כ"א מודו אולם חשש דירקיא איתא בזה משום יו"ט הראשון דסוכות גופיה ושמ"ע ור"ה ע"ש במאור:

3 רש"י ד"ה ניתנין מחצי כבש עד שיבא המעלה מן הכבש למזבח ומקטירן. כ"נ דצ"ל:

« רש"ש על סוכה נ״ד ע״א רש"ש על סוכה נ״ה ע״א »