רש"ש על שבת קמ״ג א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור שבת קמ״ג א
1 הָתָם כֵּיוָן דְּמַסְרַח, דַּעְתֵּיהּ עִילָּוֵיהּ מֵאֶתְמוֹל.
2 הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּרָבָא כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, דְּדָרֵשׁ רָבָא: אִשָּׁה לֹא תִּכָּנֵס לְבֵית הָעֵצִים לִיטּוֹל מֵהֶן אוּד. וְאוּד שֶׁנִּשְׁבַּר — אָסוּר לְהַסִּיקוֹ בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁמַּסִּיקִין בְּכֵלִים וְאֵין מַסִּיקִין בְּשִׁבְרֵי כֵלִים. שְׁמַע מִינַּהּ.
3 מַתְנִי׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מַעֲבִירִין מֵעַל הַשֻּׁלְחָן עֲצָמוֹת וּקְלִיפִּין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְסַלֵּק אֶת הַטַּבְלָא כּוּלָּהּ וּמְנַעֲרָהּ.
4 מַעֲבִירִין מִלִּפְנֵי הַשֻּׁלְחָן פֵּירוּרִין פָּחוֹת מִכְּזַיִת, וְשֵׂעָר שֶׁל אֲפוּנִין וּשְׂעַר עֲדָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה.
5 סְפוֹג, אִם יֵשׁ לוֹ עוֹר בֵּית אֲחִיזָה — מְקַנְּחִין בּוֹ, וְאִם לָאו — אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִיטָּל בְּשַׁבָּת, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה.
6 גְּמָ׳ אָמַר רַב נַחְמָן: אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא: בֵּית שַׁמַּאי כְּרַבִּי יְהוּדָה, וּבֵית הִלֵּל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
7 מַעֲבִירִין מִלִּפְנֵי הַשֻּׁלְחָן פֵּירוּרִין. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פֵּירוּרִין שֶׁאֵין בָּהֶן כְּזַיִת — אָסוּר לְאַבְּדָן בַּיָּד.
8 שֵׂעָר שֶׁל אֲפוּנִין. מַנִּי? — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה.
9 אֵימָא סֵיפָא: סְפוֹג, אִם יֵשׁ לוֹ בֵּית אֲחִיזָה — מְקַנְּחִין בּוֹ, וְאִם לָאו אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ. אֲתָאן לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — אָסוּר!
10 בְּהָא אֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה, דְּאַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּ״פְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת״.
11 הָנֵי גַּרְעִינִין דְּתַמְרֵי אֲרַמָּיָיתָא שְׁרוּ לְטַלְטוֹלִינְהוּ, הוֹאִיל וְחַזְיָין אַגַּב אִמָּן. וּדְפָרְסְיָיתָא — אָסוּר.
12 שְׁמוּאֵל מְטַלְטֵל לְהוּ אַגַּב רִיפְתָּא. שרנ״ם שפ״ז סִימָן. שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: עוֹשֶׂה אָדָם כׇּל צָרְכּוֹ בְּפַת.
13 רַבָּה מְטַלְטֵל לְהוּ אַגַּב לָקָנָא דְמַיָּא. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ עָבֵיד לְהוּ כִּגְרָף שֶׁל רֶיעִי. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: וְכִי עוֹשִׂין גְּרָף שֶׁל רֶיעִי לְכַתְּחִילָּה?
14 רַב שֵׁשֶׁת זָרֵיק לְהוּ בְּלִישָּׁנֵיהּ. רַב פָּפָּא זָרֵיק לְהוּ אֲחוֹרֵי הַמִּטָּה. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן אַבְקוּלָס שֶׁהָיָה מַחֲזִיר פָּנָיו אֲחוֹרֵי הַמִּטָּה וְזוֹרְקָן.
15 הדרן עלך נוטל אדם את בנו
פירוש רש"ש על שבת קמ״ג א
1 תוס' ד"ה עצמות. עכה"ד. ולשיטתם נראה דקליפין אינם של אגוזים כפרש"י ורש"י לשיטתו בפי' דעצמות דהא אין ראויין למאכל בהמה אלא קליפי שארי פירות והא דלעיל כט א דקאמר אף בקליפי אגוזים לר"ש שרי התם מיירי ביו"ט דחזו להסקה כדאיתא שם: