רש"ש על סנהדרין פ״ו ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור סנהדרין פ״ו ב
1 לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ, וְהָנֵי אַחֲרִינֵי כּוּלֵּיהּ דָּבָר קָא עָבְדִי לֵיהּ.
2 מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אִי הָכִי, עֵידֵי מְכִירָה נָמֵי לִיקְטְלֵיהּ, מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִין עֵידֵי גְנֵיבָה לוֹמַר ״לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ״! וְכִי תֵּימָא דְּקָסָבַר חִזְקִיָּה דְּלָא לָקֵי,
3 וְהָא אִיתְּמַר: עֵידֵי גְּנֵיבָה בְּנֶפֶשׁ שֶׁהוּזַּמּוּ, חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן – חַד אָמַר: לוֹקִין, וְחַד אָמַר: אֵין לוֹקִין. וְאָמְרִינַן: תִּסְתַּיֵּים דְּחִזְקִיָּה דְּאָמַר לוֹקִין, מִדְּאָמַר חִזְקִיָּה: אֵין נֶהֱרָגִין.
4 דְּאִי רַבִּי יוֹחָנָן, כֵּיוָן דְּאָמַר נֶהֱרָגִין, הָוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין, וְכׇל לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין אֵין לוֹקִין עָלָיו. אִיהוּ לָא לָקֵי, אִינְהוּ הֵיכִי לָקוּ?
5 אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: בְּעֵידֵי מְכִירָה דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּנֶהֱרָגִין, כִּי פְּלִיגִי בְּעֵידֵי גְנֵיבָה. חִזְקִיָּה אָמַר: אֵין נֶהֱרָגִין, גְּנֵיבָה לְחוֹדַהּ קָיְימָא וּמְכִירָה לְחוּדַהּ קָיְימָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נֶהֱרָגִין, גְּנֵיבָה אַתְחַלְתָּא דִמְכִירָה הִיא.
6 וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹחָנָן בְּעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁהוּזַּמּוּ, שֶׁאֵין נֶהֱרָגִין, מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר: ״לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ״.
7 אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, וְהַכֹּל מוֹדִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, וּמַחְלוֹקֶת בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.
8 הַכֹּל מוֹדִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה: בְּעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאֵין נֶהֱרָגִין, מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר: ״לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ״.
9 וְהַכֹּל מוֹדִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה: בְּעֵדִים אַחֲרוֹנִים שֶׁנֶּהֱרָגִים, מִתּוֹךְ שֶׁעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים יְכוֹלִין לוֹמַר: ״לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ״, וְהָנֵי כּוּלֵּיהּ דָּבָר קָא עָבְדִי לֵיהּ.
10 וּמַחְלוֹקֶת בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה: שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״בְּפָנֵינוּ גָּנַב״, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: ״בְּפָנֵינוּ אָכַל״.
11 אָמַר רַב אַסִּי: עֵדֵי מְכִירָה בְּנֶפֶשׁ שֶׁהוּזַּמּוּ אֵין נֶהֱרָגִין, מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר ״עַבְדִּי מָכַרְתִּי״.
12 אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּמַאן אָזְלָא הָא שְׁמַעְתָּא דְּרַב אַסִּי? כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: ״דָּבָר״, וְלֹא חֲצִי דָבָר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דְּאִי כְּרַבָּנַן, נֶהֱרָגִין? הָא ״מִתּוֹךְ״ קָאָמַר!
13 אֶלָּא, אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, וּבִדְלָא אֲתוֹ עֵידֵי גְּנֵיבָה. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? לָא צְרִיכָא, דְּאַף עַל גַּב דַּאֲתוֹ לְבַסּוֹף.
14 וְאַכַּתִּי מַאי לְמֵימְרָא? לָא צְרִיכָא, דְּקָא מְרַמְּזִי רַמּוֹזֵי. מַהוּ דְּתֵימָא: רְמִיזָא מִילְּתָא הִיא? קָא מַשְׁמַע לַן: רְמִיזָא לָאו כְּלוּם הוּא.
15 מַתְנִי׳ זָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט״. שְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִינִין הָיוּ שָׁם: אֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת, וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הָעֲזָרָה, וְאֶחָד יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.
16 בָּאִין לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת, וְאוֹמֵר: כָּךְ דָּרַשְׁתִּי, וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵירַי. כָּךְ לִימַּדְתִּי, וְכָךְ לִימְּדוּ חֲבֵירַי. אִם שָׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶם.
17 וְאִם לָאו, בָּאִין לָהֶן לְאוֹתָן שֶׁעַל פֶּתַח עֲזָרָה, וְאוֹמֵר: כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵירַי, כָּךְ לִימַּדְתִּי וְכָךְ לִימְּדוּ חֲבֵירַי. אִם שׇׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶם.
18 וְאִם לָאו, אֵלּוּ וָאֵלּוּ בָּאִין לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאָה תּוֹרָה לְכׇל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳״. חָזַר לְעִירוֹ, שָׁנָה וְלִמֵּד בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה לָמֵד – פָּטוּר, וְאִם הוֹרָה לַעֲשׂוֹת – חַיָּיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן״. אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיּוֹרֶה לַעֲשׂוֹת.
19 תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה לַעֲשׂוֹת – פָּטוּר. נִמְצָא חוּמְרוֹ קוּלּוֹ.
20 גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר״ –
פירוש רש"ש על סנהדרין פ״ו ב
1 רש"י ד"ה ושנים אומרים בפנינו אכל. לחזקיה דס"ל כר"ע אין נהרגין ולריו"ח דאמר כרבנן נהרגין. כ"נ דצ"ל ועי' מהרש"א:
2 במשנה נמצא חומרו קולו. עי' פירש"י. ולכאורה הנל"פ דחומרו ר"ל חומר העבירה דעדיין לא הגיע להוראה והעיז נגד הסנה"ג גורם לו להקל שאינו נהרג וכמו שפירש הרע"ב והוא מהרמב"ם. אולם לשון כזה יש בפ"ד דחלה מ"ה ושם אינו מתפרש רק ע"ד פירש"י דהכא. אך מצינו רבות שהלשון שוה והפירוש משתנה. ובפרה פ"ד מ"ד איתא ג"כ כלשון זה ושם יש לכוין ב' הפירושים :