רש"ש על סנהדרין ל״ט א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סנהדרין ל״ח ע״ב רש"ש על סנהדרין ל״ט ע״ב »

1 סנהדרין פתח ↗

״אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה״, ״מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק״, ״צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו״.

2 סנהדרין פתח ↗

אֲמַר לַהּ: הָכִי קָאָמֵינָא, אֶלָּא לִשְׁקְלַיהּ בְּהֶדְיָא? אֲמַרָה לֵיהּ: אַיְיתוֹ לִי אוּמְצָא דְּבִישְׂרָא. אַיְיתוֹ לַהּ. אוֹתְבַהּ תּוּתֵי בַּחְשָׁא, אַפִּיקְתַּהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: אֱכוֹל מֵהַאי. אֲמַר לַהּ: מְאִיסָא לִי. אֲמַרָה לֵיהּ: וְאָדָם הָרִאשׁוֹן נָמֵי, אִי הֲוָת שְׁקִילָה בְּהֶדְיָא, הֲוָה מְאִיסָא לֵיהּ.

3 סנהדרין פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבִינָא: כְּתִיב ״וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״, מַאי רְבוּתַיְיהוּ? אַתּוּן נָמֵי עָרְבִיתוּ בַּהֲדַן, דִּכְתִיב ״כׇּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ״. אֲמַר לֵיהּ: מִדִּידְכוּ אַסְהִידוּ עֲלַן, דִּכְתִיב

1 גמרא אבות יאכלו בוסר כו'. בע"י הגי' אכלו כו' והוא בירמיה ל"א:

2 שם אמר לה הכי קאמינא כו'. אמרה ליה אכול מהאי אמר לה מאיסא כו'. כצ"ל:

3 שם כתיב מי כעמך ישראל כו'. בשמואל ב ז איתא כישראל. אולם בד"ה א יז איתא ישראל:

« רש"ש על סנהדרין ל״ח ע״ב רש"ש על סנהדרין ל״ט ע״ב »