רש"ש על סנהדרין ק״ח ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סנהדרין ק״ח ע״א רש"ש על סנהדרין ק״ט ע״א »

1 סנהדרין פתח ↗

״וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב״, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: תְּשׁוּבָה נִיצַּחַת הֱשִׁיבוֹ עוֹרֵב לְנֹחַ. אָמַר לוֹ: רַבְּךָ שׂוֹנְאֵנִי וְאַתָּה שְׂנֵאתָנִי. רַבְּךָ שׂוֹנְאֵנִי – מִן הַטְּהוֹרִין שִׁבְעָה, מִן הַטְּמֵאִים שְׁנַיִם, וְאַתָּה שְׂנֵאתָנִי – שֶׁאַתָּה מַנִּיחַ מִמִּין שִׁבְעָה וְשׁוֹלֵחַ מִמִּין שְׁנַיִם. אִם פּוֹגֵעַ בִּי שַׂר חַמָּה אוֹ שַׂר צִנָּה, לֹא נִמְצָא עוֹלָם חָסֵר בְּרִיָּה אַחַת? אוֹ שֶׁמָּא לְאִשְׁתִּי אַתָּה צָרִיךְ?

1 גמרא מן הטהורין שבעה מן הטמאים שנים כו'. משמע לכאורה דשבעה דומיא דשנים מה שנים אינם שני זוגות אף שבעה כן אבל במ"ר פל"ב איתא דהיו ז' זוגות ע"ש ואולי כאן לישנא דקרא נקיט:

2 שם ואריו"ח מיכן שנאסרו בתה"מ. כצ"ל וכ"ה בע"י:

« רש"ש על סנהדרין ק״ח ע״א רש"ש על סנהדרין ק״ט ע״א »