רש"ש על פסחים ק״ב ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור פסחים ק״ב ב
1 גָּמְרוּ, כּוֹס רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר עָלָיו קְדוּשַּׁת הַיּוֹם. אַמַּאי? וְנֵימְרִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ אַחֲדָא כָּסָא!
2 אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֵין אוֹמְרִים שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת עַל כּוֹס אֶחָד. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת.
3 וְלָא? וְהָא תַּנְיָא: הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְעַל הַמָּאוֹר וְעַל הַבְּשָׂמִים, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר הַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס. וְאִם אֵין לוֹ אֶלָּא כּוֹס אֶחָד — מַנִּיחוֹ לְאַחַר הַמָּזוֹן וּמְשַׁלְשְׁלָן כּוּלָּן לְאַחֲרָיו. אֵין לוֹ שָׁאנֵי.
4 וְהָא יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, דְּאִית לֵיהּ, וְאָמַר רַב יַקְנֶ״ה!
5 אָמְרִי: מִדְּלָא אָמַר זְמַן, מִכְּלָל דְּבִשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח עָסְקִינַן, דְּכׇל מַאי דַּהֲוָה לֵיהּ אָכֵיל לֵיהּ, וְלֵית לֵיהּ.
6 וְהָא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן דְּאִית לֵיהּ, וְאָמַר אַבָּיֵי: יַקְזְנָ״ה, וְרָבָא אָמַר: יַקְנְהָ״ז.
7 אֶלָּא: הַבְדָּלָה וְקִידּוּשׁ חֲדָא מִילְּתָא הִיא, בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְקִידּוּשׁ תְּרֵי מִילֵּי נִינְהוּ.
8 גּוּפָא. יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, רַב אָמַר: יַקְנֶ״ה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יִנְהַ״ק.
פירוש רש"ש על פסחים ק״ב ב
1 גמרא אר"ה ב"ר יהודה אר"ש א"א שתי קדושות כו'. כצ"ל וכ"ה ברי"ף ורא"ש:
2 ברשב"ם ד"ה על המאור. כב"ש מ"ל במסכת ברכות. וכ"א לקמן ר"ד קי:
3 תוד"ה שאין. עיין רש"א שכ' דיש לחלק כו'. ובין בהמ"ז וקידוש כו' דמברכין ב"פ בפ"ה ול"נ דאה"נ דאין חילוק וא"ח ומברך בפ"ה על הקידוש וכ"מ לקמן קג ב ברשב"ם ד"ה וא"ר יקנ"ה ושם בתד"ה רב אשי בשם הירושלמי וכ"כ המ"א סימן רע"א ס"ק ט"ז:
4 תוס' ד"ה מיתיבי. ודרך הש"ס להקשות ממקום שמוצא לתרץ. כה"ג כתבו בב"מ קטו ב ד"ה אמר ואינו מביא אלא דבר שיכול לדחות כו'. ע"ש ויותר מזה כתב הרא"ש בפ"ק דסוכה סי' טו ועמש"כ במו"ק י: