רש"ש על נדה מ׳ א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור נדה מ׳ א
1 מַתְנִי' יוֹצֵא דּוֹפֶן — אֵין יוֹשְׁבִין עָלָיו יְמֵי טוּמְאָה וִימֵי טׇהֳרָה, וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו קׇרְבָּן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד.
2 כׇּל הַנָּשִׁים מְטַמְּאוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דָּם יִהְיֶה זוֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ״, אֲבָל הַזָּב וּבַעַל קֶרִי אֵינָן מְטַמְּאִין, עַד שֶׁתֵּצֵא טוּמְאָתָן לַחוּץ.
3 הָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵבָרָיו — אוֹחֵז בָּאַמָּה וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה, וּמְטַמְּאִין בְּכֹל שֶׁהוּא, אֲפִילּוּ כְּעֵין הַחַרְדָּל, וּבְפָחוֹת מִכֵּן.
4 גְּמָ' אָמַר רַבִּי מָנִי בַּר פַּטִּישׁ: מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? אָמַר קְרָא ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר״ — עַד שֶׁתֵּלֵד בִּמְקוֹם שֶׁהִיא מַזְרַעַת.
5 וְרַבִּי שִׁמְעוֹן? הָהִיא — דַּאֲפִילּוּ לֹא יָלְדָה אֶלָּא כְּעֵין שֶׁהִזְרִיעָה, אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה.
6 וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי טַעְמֵיהּ? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָמַר קְרָא ״תֵּלֵד״ — לְרַבּוֹת יוֹצֵא דּוֹפֶן.
7 וְרַבָּנַן? הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: ״זָכָר״ וּ״נְקֵבָה״ כְּתִיב — זָכָר וַדַּאי, נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, קָא מַשְׁמַע לַן.
8 וְרַבִּי שִׁמְעוֹן? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתָנֵי בַּר לֵיוַאי, דְּתָנֵי בַּר לֵיוַאי: ״לְבֵן״ — לְבֵן מִכׇּל מָקוֹם, ״לְבַת״ — לְבַת מִכׇּל מָקוֹם.
9 וְרַבָּנַן? הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ לְחַיֵּיב עַל כׇּל בֵּן וּבֵן, וּלְחַיֵּיב עַל כׇּל בַּת וּבַת.
10 וְרַבִּי שִׁמְעוֹן? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: ״זֹאת תּוֹרַת הַיּוֹלֶדֶת״, מְלַמֵּד שֶׁמְּבִיאָה קׇרְבָּן אֶחָד עַל וְלָדוֹת הַרְבֵּה. יָכוֹל תָּבִיא עַל לֵידָה וְעַל זִיבָה כְּאֶחָת?
11 אֶלָּא, יוֹלֶדֶת דְּאָכְלָה דָּם וְיוֹלֶדֶת דְּאָכְלָה חֵלֶב, בְּחַד קׇרְבָּן תִּסְגֵּי לַהּ?
12 אֶלָּא, יָכוֹל תָּבִיא עַל לֵידָה שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת וְעַל לֵידָה שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת כְּאַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֹאת״. וְרַבָּנַן, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״זֹאת״, אִיצְטְרִיךְ ״לְבֵן אוֹ לְבַת״.
13 סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: בִּתְרֵי עִיבּוּרֵי דְּחַד הָוֵי נֵפֶל, אֲבָל בְּחַד עִבּוּרָא, כְּגוֹן יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא, אֵימַר בְּחַד קׇרְבָּן סַגִּי לַהּ — קָא מַשְׁמַע לַן.
14 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּקָדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ. מַאי טַעְמָא? גָּמַר ״לֵידָה״ ״לֵידָה״ מִבְּכוֹר — מָה הָתָם ״פֶּטֶר רֶחֶם״, אַף כָּאן ״פֶּטֶר רֶחֶם״.
15 וְלִגְמַר ״לֵידָה״ ״לֵידָה״ מֵאָדָם — מָה הָתָם יוֹצֵא דּוֹפֶן, אַף כָּאן יוֹצֵא דּוֹפֶן!
16 מִסְתַּבְּרָא מִבְּכוֹר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן אִמּוֹ מֵ״אִמּוֹ״, אַדְּרַבָּה, מֵאָדָם הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן פָּשׁוּט מִפָּשׁוּט!
17 אֶלָּא, מִבְּכוֹר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן אִם בֶּהֱמַת קָדָשִׁים, פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא.
18 אַדְּרַבָּה, מֵאָדָם הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן פָּשׁוּט, זָכָר, קָדוֹשׁ, בְּמַתָּנָה! הָנָךְ נְפִישָׁן.
19 אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה הִיא הָעוֹלָה״ — הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִיעוּטִין,
פירוש רש"ש על נדה מ׳ א
1 במשנה ומטמאין בכל שהוא כו'. פשוט דקאי על כל הנזכרים למעלה דהמה דם זוב וקרי. וכ"מ בכ"ד דדם ג"כ מטמא בכ"ש. וכן פרש"י לקמן מב בד"ה ולטמא במשהו. וכ"פ הרמב"ם ברפ"ה מהל' א"ב. ולא עמדתי ע"ד בפיה"מ שכ' ומטמאים בכ"ש רומז אל ש"ז והזוב. וכן נמשך הרע"ב אחריו:
2 תד"ה גמר. בפ' ולד חטאת כו' יליף אמו אמו כו'. גם לקמן מא קאמר דקדשים מאמו אמו נפקא. ואפשר דלזה כוונו במש"כ כדמוכח בשמעתין:
3 תד"ה זאת. דהעולה קמא דריש רבא כו'. עמש"כ בזבחים פד ע"ד בס"ד: