רש"ש על נדה י״ד

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור נדה י״ד
1 רוֹכְבֵי גְמַלִּים אֲסוּרִין לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: רוֹכְבֵי גְמַלִּים — כּוּלָּם רְשָׁעִים, הַסַּפָּנִים — כּוּלָּם צַדִּיקִים,
2 הַחַמָּרִים — מֵהֶן רְשָׁעִים מֵהֶן צַדִּיקִים. אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא דְּמִכַּף, הָא דְּלָא מִכַּף; וְאִיכָּא דְאָמְרִי: הָא דִּמְטַרְטֵין, הָא דְּלָא מְטַרְטֵין.
3 רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָיֵיט אַמַּאן דְּגָנֵי אַפַּרְקִיד. אִינִי? וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף: פְּרַקְדָּן לֹא יִקְרָא ״קְרִיַּת שְׁמַע״ — קְרִיַּת שְׁמַע הוּא דְּלֹא יִקְרָא, הָא מִגְנָא שַׁפִּיר דָּמֵי!
4 לְעִנְיַן מִגְנָא, כִּי מַצְלֵי — שַׁפִּיר דָּמֵי. לְעִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי מַצְלֵי — אָסוּר. וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן מַצְלֵי וְקָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע! שָׁאנֵי רַבִּי יוֹחָנָן, דְּבַעַל בָּשָׂר הֲוָה.
5 מַתְנִי' דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּשׁוֹת בִּשְׁנֵי עֵדִים, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ, וְהַצְּנוּעוֹת מְתַקְּנוֹת שְׁלִישִׁי לְתַקֵּן אֶת הַבַּיִת.
6 נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ — טְמֵאִין וְחַיָּיבִין קׇרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אוֹתְיוֹם — טְמֵאִין וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן — טְמֵאִין מִסָּפֵק, וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן.
7 אֵיזֶהוּ אַחַר זְמַן? כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ פָּנֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ.
8 מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּרוֹאָה כֶּתֶם שֶׁמְּטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ.
9 גְּמָ' וְנֵיחוּשׁ דִּלְמָא דַּם מַאֲכוֹלֶת הוּא? אָמַר רַבִּי זֵירָא: אוֹתוֹ מָקוֹם בָּדוּק הוּא אֵצֶל מַאֲכוֹלֶת. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: דָּחוּק הוּא אֵצֶל מַאֲכוֹלֶת.
10 מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאִשְׁתְּכַח מַאֲכוֹלֶת רְצוּפָה. לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר ״בָּדוּק הוּא״ — הָא מֵעָלְמָא אֲתַאי, לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר ״דָּחוּק הוּא״ — אֵימָא שַׁמָּשׁ רְצָפָהּ.
11 אִתְּמַר: בָּדְקָה בְּעֵד הַבָּדוּק לָהּ, וְטָחַתּוּ בִּירֵכָהּ, וּלְמָחָר מָצָאתָה עָלָיו דָּם. אָמַר רַב: טְמֵאָה נִדָּה. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא: וְהָא ״חוֹשֶׁשֶׁת״ אֲמַרְתְּ לַן!
12 אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר שְׁמוּאֵל: טְמֵאָה נִדָּה. וְכֵן מוֹרִין בֵּי מִדְרְשָׁא: טְמֵאָה נִדָּה.
13 אִתְּמַר: בָּדְקָה בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָהּ, וְהִנִּיחַתּוּ בְּקוּפְסָא, וּלְמָחָר מָצְאָה עָלָיו דָּם. אָמַר רַב יוֹסֵף: כׇּל יָמָיו שֶׁל רַבִּי חִיָּיא טִימֵּא, וּלְעֵת זִקְנָתוֹ טִיהֵר.
14 אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי קָאָמַר? כׇּל יָמָיו טִימֵּא מִשּׁוּם נִדָּה, וּלְעֵת זִקְנָתוֹ טִיהֵר מִשּׁוּם נִדָּה, וְטִימֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם.
15 אוֹ דִלְמָא: כׇּל יָמָיו טִימֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, וּלְעֵת זִקְנָתוֹ טִיהֵר מִוְּלֹא כְּלוּם?
16 תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: בָּדְקָה בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָהּ, וְהִנִּיחַתּוּ בְּקוּפְסָא, וּלְמָחָר מָצְאָה עָלָיו דָּם, רַבִּי אוֹמֵר: טְמֵאָה מִשּׁוּם נִדָּה, וְרַבִּי חִיָּיא אָמַר: טְמֵאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם.
17 אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁצְּרִיכָה כִּגְרִיס וְעוֹד? אָמַר לוֹ: אֲבָל. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, אַף אַתָּה עֲשִׂיתוֹ כֶּתֶם.
18 וְרַבִּי סָבַר: בָּעֵינַן ״כִּגְרִיס וְעוֹד״ לְאַפּוֹקֵי מִדַּם מַאֲכוֹלֶת, וְכֵיוָן דִּנְפַק לַהּ מִדַּם מַאֲכוֹלֶת — וַדַּאי מִגּוּפַהּ אֲתָא.
19 מַאי לַָאו בְּזִקְנוּתוֹ קָאֵי? הָא בְּיַלְדוּתוֹ טִימֵּא מִשּׁוּם נִדָּה! שְׁמַע מִינַּהּ.
20 מִשְׁתַּבַּח לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חָמָא בַּר בֵּיסָא, דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא. אָמַר לוֹ: לִכְשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ, הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי.
21 כִּי אֲתָא, אֲמַר לֵיהּ: בְּעִי מִינַּאי מִילְּתָא. בְּעָא מִינֵּיהּ: בָּדְקָה בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָהּ, וְהִנִּיחַתּוּ בְּקוּפְסָא, וּלְמָחָר מָצְאָה עָלָיו דָּם, מַהוּ?
22 אָמַר לוֹ: כְּדִבְרֵי אַבָּא אֵימָא לָךְ, אוֹ כְּדִבְרֵי רַבִּי אֵימָא לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: כְּדִבְרֵי רַבִּי אֵימָא לִי.
23 אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין עָלָיו דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא? הֵיאַךְ מַנִּיחִין דִּבְרֵי הָרַב וְשׁוֹמְעִין דִּבְרֵי הַתַּלְמִיד?!
24 וְרַבִּי חָמָא בַּר בֵּיסָא סָבַר: רַבִּי רֵישׁ מְתִיבְתָּא הוּא, וּשְׁכִיחִי רַבָּנַן קַמֵּיהּ, וּמְחַדְּדִי שְׁמַעְתָּתֵיהּ.
25 מַאי רַבִּי, וּמַאי רַבִּי יוֹסֵי? אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא, תָּנָא: רַבִּי מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר.
26 וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: כְּשֶׁטִּימֵּא רַבִּי — כְּרַבִּי מֵאִיר, וּכְשֶׁטִּיהֵר רַבִּי יוֹסֵי — לְעַצְמוֹ טִיהֵר.
27 דְּתַנְיָא: הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה צְרָכֶיהָ וְרָאֲתָה דָּם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם עוֹמֶדֶת — טְמֵאָה, אִם יוֹשֶׁבֶת — טְהוֹרָה.
28 רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — טְהוֹרָה.
29 אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, כְּשֶׁטִּימֵּא רַבִּי מֵאִיר לֹא טִימֵּא אֶלָּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, וְאִילּוּ רַבִּי מִשּׁוּם נִדָּה קָאָמַר! אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן, כִּי אִיתְּמַר הָהִיא מִשּׁוּם נִדָּה אִיתְּמַר.
30 נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אוֹתְיוֹם טְמֵאִין וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ שִׁיעוּר וֶסֶת? מָשָׁל לְשַׁמָּשׁ וָעֵד שֶׁעוֹמְדִין בְּצַד הַמַּשְׁקוֹף, בִּיצִיאַת שַׁמָּשׁ נִכְנָס עֵד.
31 הֱוֵי וֶסֶת שֶׁאָמְרוּ לְקִינּוּחַ, אֲבָל לֹא לִבְדִיקָה.
32 נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן וְכוּ׳. תָּנָא: וְחַיָּיבִין אָשָׁם תָּלוּי. וְתַנָּא דִידַן, מַאי טַעְמָא?
33 בָּעֵינַן חֲתִיכָה מִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת.
34 אֵיזֶהוּ ״אַחַר זְמַן״ וְכוּ׳. וּרְמִינְהִי: אֵיזֶהוּ ״אַחֵר זְמַן״? פֵּירֵשׁ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק: כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ תַּחַת הַכַּר אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת וְתִטּוֹל עֵד וְתִבְדּוֹק בּוֹ.
35 אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי ״אַחַר״? אַחַר אַחַר.
36 וְהָא קָתָנֵי עֲלַהּ: נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן — טְמֵאִין מִסָּפֵק, וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן. אֵיזֶהוּ ״אַחַר זְמַן״? כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ פָּנֶיהָ.
37 הָכִי קָאָמַר: אֵיזֶהוּ ״אַחַר זְמַן״? כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתַחַת הַכַּר אוֹ לְתַחַת הַכֶּסֶת וְתִטּוֹל עֵד וְתִבְדּוֹק בּוֹ, וּכְדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ — מַחְלוֹקֶת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים.
38 וְהָא ״אַחַר כָּךְ״ קָתָנֵי! הָכִי קָאָמַר: וְזֶהוּ ״אַחַר כָּךְ״ שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים.
39 רַב אָשֵׁי אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא, עֵד בְּיָדָהּ — כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ, אֵין עֵד בְּיָדָהּ — כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתַחַת הַכַּר אוֹ לְתַחַת הַכֶּסֶת וְתִטּוֹל עֵד וְתִבְדּוֹק בּוֹ.
40 מֵיתִיבִי: אֵיזֶהוּ ״אַחַר זְמַן״? דָּבָר זֶה שָׁאַל רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק לִפְנֵי חֲכָמִים בְּאוּשָׁא, וְאָמַר לָהֶם:
פירוש רש"ש על נדה י״ד
1 תד"ה אפרקיד. וע"ק ריש דאפרקיד ל"ל. עמש"כ בר"ה כו דמצאנוהו הרבה שבא בשמות שלא לצורך כמו שרביט ת' שבט. שרעפי ת' שעפי ועוד כיו"ב:
2 במשנה לתקן את הבית. נראה שהוא ע"ד שקרא ר"י לאשתו ביתו שבת דף קיח ב:
3 שם נמצא על שלה לאח"ז טמאין מספק כו'. לכאורה דטומאתה שהיא בספק אינה אלא משעת ביאה עד הבדיקה. אבל מהבדיקה ואילך טומאתה ודאי. אולם י"ל דגם זה אינו אלא כ"א לתלות. ומיירי דלא הרגישה בשעת בדיקה דאי ארגשה ה"נ דבועלה לא הוה טמא אף בספק והספק הוא דשמא הרגישה אלא היתה סבורה דהרגשת עד הוא. עי' לקמן ר"פ הרואה בגמרא ולעיל ג תד"ה מרגשת. ועל דם שלא בא בהרגשה נראה דאין שורפין אה"ת כמו על הכתם שפסק הרמב"ם בספ"ג מהל' מו"מ שאין שורפין עליו וכפרש"י לקמן בסה"ע:
4 גמרא אר"ז כשטימא רבי כו'. כ"נ דצ"ל בלא ו':
5 שם והא אח"כ קתני ה"ק כו'. ק"ל מדוע אינו מפרש כדי שתרד מה"מ כו' ואח"כ כו' דר"ל דבין בכדי שתרד ובין אח"כ מחלוקת ר"ע וחכמים וכמו דאיתא בברייתא דמייתי לקמיה וכן כששהתה מעל"ע כו'. ונ"ל למחוק הו' דמן ואח"כ במשנה וצ"ל אח"כ וכמו דאיתא בגמרא כאן והא אח"כ קתני בלא ו'. וכן בהתירוץ דה"ק ודו"ק: ודע דהרמב"ם בפה"מ מפרש המשנה כר"ח וכ"פ בחבורו וכן פי' הא"ר. וכן בדין דהא אסיקנא לר"א בקשיא. ותמיהני על התוי"ט וכ"נ מפי' הרע"ב שפי' כאוקימתא דר"א. וכן פרש"י לקמן ס ב בד"ה בעלה בא"ת. ועי' לח"מ בפ"ה מהל' שגגות ה"ו:
6 רש"י ד"ה א"ל ר"ח אף אתה . דאי ודאי ראייה הואי מגופה כדקאמרת כו'. כצ"ל:
7 רש"י ד"ה בעינן חתיכה מב"ח. ונודע ששתיהן היו במטה כו'. כצ"ל:
8 תד"ה מאי אחר. ותימה כו'. הלח"מ בהל' שם הנ"ל יישב תמיהתם לנכון ע"ש: