רש"ש על נזיר ס״א א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור נזיר ס״א א
1 תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: זֶה לִפְנֵי בִּיאַת מַיִם חַיִּים וְזֶה לְאַחַר בִּיאַת מַיִם, זֶה לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים וְזֶה לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים.
2 שֶׁתִּגְלַחַת הַנֶּגַע וְכוּ׳. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: הָנֵי אַרְבַּע תִּגְלָחִיּוֹת דְּקָאָמַר, מִשּׁוּם מִצְוָה, אוֹ מִשּׁוּם אַעְבּוֹרֵי שְׂעַר טוּמְאָה?
3 לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְעַבּוֹרֵי בְּנָשָׁא. אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם מִצְוָה — לְעַבּוֹרֵי בְּנָשָׁא לָא, וְאִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם אַעְבּוֹרֵי שְׂעַר טוּמְאָה — אֲפִילּוּ סַכְיֵהּ נָשָׁא נָמֵי.
4 מַאי? אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: וּמְגַלֵּחַ אַרְבַּע תִּגְלָחִיּוֹת. אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מִשּׁוּם עַבּוֹרֵי שְׂעַר טוּמְאָה, אֲפִילּוּ בְּשָׁלֹשׁ נָמֵי סַגְיָא לֵיהּ! שְׁמַע מִינַּהּ מִשּׁוּם מִצְוָה: שְׁמַע מִינַּהּ.
5 הַדְרָן עֲלָךְ שְׁנֵי נְזִירִים
6 הַגּוֹיִם אֵין לָהֶם נְזִירוּת. נָשִׁים וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶן נְזִירוּת. חוֹמֶר בַּנָּשִׁים מִבָּעֲבָדִים, שֶׁהוּא כּוֹפֶה אֶת עַבְדּוֹ, וְאֵינוֹ כּוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ.
7 גְּמָ׳ קָתָנֵי: הַגּוֹיִם אֵין לָהֶם נְזִירוּת. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ — וְלֹא לַגּוֹיִם. ״וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם״ — לְרַבּוֹת אֶת הָעֲבָדִים. לְמָה לִי קְרָא? הָאָמְרַתְּ: כׇּל מִצְוָה שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת בָּהּ — עֶבֶד חַיָּיב בָּהּ!
8 אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא ״לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ״, בְּמִי שֶׁנַּפְשׁוֹ קְנוּיָה לוֹ. יָצָא עֶבֶד, שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ קְנוּיָה לוֹ. הוֹאִיל וְאֵין נַפְשׁוֹ קְנוּיָה לוֹ, אֵימָא גַּבֵּי נָזִיר נָמֵי לָא. קָמַשְׁמַע לַן.
9 אָמַר מָר: ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְלֹא לַגּוֹיִם. וְכׇל הֵיכָא דִּכְתִיב ״יִשְׂרָאֵל״, גּוֹיִם לָא? וְהָא גַּבֵּי עֲרָכִין, דִּכְתִיב ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְתַנְיָא: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַעֲרִיכִין, וְאֵין הַגּוֹיִם מַעֲרִיכִין.
10 יָכוֹל לֹא יְהוּ נֶעֱרָכִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ״.
11 שָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא: ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא״, בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָב, יָצָא גּוֹי שֶׁאֵין לוֹ אָב. לְמַאי? אִילֵימָא לְעִנְיַן יְרוּשָּׁה, וְהָאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גּוֹי יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו דְּבַר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר״!
12 אֶלָּא בְּמִי שֶׁמּוּזְהָר עַל כִּיבּוּד אָבִיו. מִי כְּתִיב ״כַּבֵּד אָבִיךָ״ גַּבֵּי נָזִיר? אֶלָּא: אָמַר קְרָא ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא״ — בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טוּמְאָה,
פירוש רש"ש על נזיר ס״א א
1 רש"י ד"ה שאני הכא. משום דא"ק גבי נדרים כו'. כ"נ דצ"ל וכמש"כ התוס'. והציון הוא ג"כ בטעות דהקרא הוא בר"פ מטות: