רש"ש על נזיר מ״א ב

1 וְאִי כְּתַב ״רֹאשׁוֹ״ וְלָא כְּתַב ״זְקָנוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא: מַשְׁמַע תַּרְתֵּי: דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה, וּמַשְׁמַע דְּהַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ שְׁמָהּ הַקָּפָה. וְאַכַּתִּי בְּתַעַר מְנָלַן? לְהָכִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״זְקָנוֹ״.

2 וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה מְנָלֵיהּ? יָלֵיף מִ״גְּדִילִים״. דְּתַנְיָא: ״לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז״,