רש״ש על משנה חולין ד׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מפרשים:
1 בתוי"ט ד"ה זה הכלל כו' דאמר ר"ש קלוט בן פרה כו'. כצ"ל. מהגרמ"ש ז"ל:
1 במשנה יצא רובו. בתור"ע העלה פי' הרע"ב בצ"ע הא דפי' יצא רובו כאחד. דהא מסקינן דאפי' מחתך ומניח ג"כ יקבר. ואנכי תמה עליו דהא ז"א אלא לר"ה אבל לרבה מתניתין כפשטו דדוקא יצא רובו כאחד. והרא"ש פסק כוותי' ע"ש וא"כ פי' הרע"ב הוא כהלכה:
1 במשנה מה מצינו בטרפה כו'. נראה דלהכי ילפי מטרפה משום דהיקשן הכתוב כדלעיל בר"פ:
1 במשנה ומוציא את דמו. כתב הר"ן אע"ג דחלבו מותר מכל בבהמה תאכלו עי' לקמן ע"ה תד"ה מה מ"מ דמו כיון דמשקה הוא לא נפיק משריותא דכל בבהמה תאכלו כו' כיון דאיכא לאוקמיה אמידי דבר אכילה לא מוקמינן לי' אדם. וק"ל מהא דאמרי' בשבועות כ"ב ב' שבועה שלא אוכל ושתה חייב כו' ואב"א קרא שתיה בכלל אכילה כו'. והרי התם איכא לאוקמי ג"כ שבועתו אמידי דבר אכילה גרידא ואפ"ה אמרי' דשתיה בכלל:
1 בתוי"ט ד"ה הארכובה. על הברכים מתורגם כו' כצ"ל. מהגרמ"ש ז"ל: