רש״ש על משנה ביצה ד׳:ז׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה ביצה ד׳:ז׳
7 אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר לֹא מִן הָעֵצִים, וְלֹא מִן הָאֲבָנִים, וְלֹא מִן הֶעָפָר, וְלֹא מִן הַמַּיִם, וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת בָּהֶן. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, עוֹמֵד אָדָם עַל הַמֻּקְצֶה עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית, וְאוֹמֵר, מִכָּאן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּרְשֹׁם וְיֹאמַר, מִכָּאן וְעַד כָּאן:
פירוש רש״ש על משנה ביצה ד׳:ז׳
7 ברע"ב ד"ה ערב שבת כו' ואין רגילין לעשרן כו' איסורא נמי איכא ספ"א דתרומות:
8 בתוי"ט ד"ה ועוד אר"א כו' תירצו התוס' כו' ותמיהני כו'. וכן המהרש"א בעירובין שם כ' דדבריהם דהכא מגומגמין. ול"נ ליישבם דהא מוכח בדבריהם שם ד"ה אילימא דהא דסוכה דאר"א מי שלא אכל כו' הויא קולא דיש לו תשלומין ולכן הוקשה להם הכא לתירוץ ר"ת דבקולא משום כח דהתירא כ"כ שם שייך למתני ועוד אף דאפקינהו במילי אחריני א"כ מאי מקשה שם מסוכה ואהא תירצו דהתם הוי חדא לחומרא ונכון בעז"ה: