רש״ש על משנה ביצה ה׳:א׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה ביצה ד׳:ז׳ רש״ש על משנה ביצה ה׳:ב׳ »

1 מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא בְשַׁבָּת, וּמְכַסִּים פֵּרוֹת בְּכֵלִים מִפְּנֵי הַדֶּלֶף, וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן. וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בְּשַׁבָּת:

פירוש רש״ש על משנה ביצה ה׳:א׳

1 במשנה ולא מייבמין. הקשו המחברים דמאי איריא ביו"ט משום שמא יכתוב אפי' בחוה"מ תנן במו"ק ח' ב' דא"מ מפני ששמחה היא לו והט"א בחגיגה ח' ב' תירץ דנ"מ לליל יו"ט הראשון דאין נוהג בו מצות שמחה וכ"ע הב"א שסותר א"ע למה שכתב בתשובה דגם בה חייב בשמחה מדרבנן מיהא ונעלם ממנו מש"כ הד"מ באו"ח סי' תרצ"ו בשם הכלבו צ"ע אי נושאים בפורים כו' א"ד דל"א אלא רגלים שהוא דאורייתא כו' והד"מ הכריע להתירא ע"ש וא"כ ה"ה ליל יו"ט א' אם לא מה"ט ועמש"כ בחגיגה בישוב קושיית המחברים בס"ד:

2 ברע"ב ד"ה ולא מחרימין כו'. וסתם חרמים לב"ה וכ"כ רש"י והר"ן ותמה עליהם התוי"ט שפי' דלא כחכמים פ"ח דערכין וע"ש ונראה דדחקי לפרש כן דאי לכהנים מאי מצוה איכא עי' תוי"ט שם במ"ד ד"ה מה אם לגבוה מש"כ בשם התוס'. ועי' בגמ' דערכין שם דרב פסק כריב"ב דסתם חרמים לב"ה וכן ר"י שם ובאמת תמה הכ"מ על הרמב"ם שפסק כחכמים. והתוי"ט הביאו שם והנך רואה שאגב שיטפיה שכח גם ד"ע:

« רש״ש על משנה ביצה ד׳:ז׳ רש״ש על משנה ביצה ה׳:ב׳ »