רש"ש על מעילה ה׳ ב

1 רש"י ד"ה אלא לעולם דמעילה. כדאמרן הכא ופסולים דתני גבי כו'. כצ"ל:

2 בסה"ד א"נ שאותו הדם דינו לישפך לאמה כדין שיריים. נראה דר"ל כדין שיריים שבצואר בהמה דאמרינן בזבחים לד ב דלכ"ע נשפכין לאמה. אבל מה שסיים דאי כו' טעונין יסוד אינו מכוון דהכי הל"ל דאי כו' ה"ל לכהן כשר לחזור ולקבל ולזרוק ויתכשר הזבח:

3 רש"י ד"ה ה"ג. היינו כשחישב פסול בקבלה כו'. ר"ל ושיריים אינם נעשים אלא בזריקה כמש"כ התוס' כאן ובזבחים לד ב רש"י ותוס' וזה דלא כהגהת הב"ח:

4 רש"י ד"ה ה"ק אין לך. כגון כו' ונותר. כדי נסבי' דאפי' אם אינו עושה שיריים מ"מ אין תקנה לדם הנשאר דהרי גם הוא נפסל בלינה עי' ר"פ דלקמן: