רש"ש על מעילה כ״א א

1 מַהוּ דְּתֵימָא: עָקַר שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ דְּבַעַל הַבַּיִת, וְלָא לִמְעוֹל – קָא מַשְׁמַע לַן.

2 מַתְנִי׳ אָמַר לוֹ: ״הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן אוֹ מִן הַדְּלוֹסְקָמָא״, וְהֵבִיא לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת: ״לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֶלָּא מִזֶּה״, וְהֵבִיא מִזֶּה – בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ״הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן״, וְהֵבִיא לוֹ מִן הַדְּלוֹסְקָמָא, אוֹ ״מִן הַדְּלוֹסְקָמָא״, וְהֵבִיא לוֹ מִן הַחַלּוֹן – הַשָּׁלִיחַ מָעַל.

3 שִׁלַּח בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אִם עָשׂוּ שְׁלִיחוּתוֹ – בַּעַל הַבַּיִת מָעַל, לֹא עָשׂוּ שְׁלִיחוּתוֹ – חֶנְווֹנִי מֵעַל.

4 שִׁלַּח בְּיַד פִּקֵּחַ, וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵצֶל חֶנְווֹנִי – חֶנְווֹנִי מָעַל לִכְשֶׁיּוֹצִיא.

5 כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? נוֹטֵל פְּרוּטָה אוֹ כְלִי, וְאוֹמֵר: ״פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ בְּכׇל מָקוֹם שֶׁהוּא מְחוּלָּל עַל זֶה״, שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ נִפְדֶּה בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף.

6 גְּמָ׳ מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָם דְּבָרִים.

7 שִׁילַּח בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אִם עָשׂוּ וְכוּ׳. וְהָא לָאו בְּנֵי שְׁלִיחוּתָא נִינְהוּ!

8 אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲשָׂאוּם כְּמַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים,

9 דִּתְנַן: הַזֵּיתִים, מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טוּמְאָה? מִשֶּׁיַּזִּיעוּ זֵיעַת הַמַּעֲטָן, וְלֹא זֵיעַת הַקּוּפָּה.

10 רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ, נְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹף וְהוֹלִיכוֹ, אוֹ עַל גַּבֵּי הַפִּיל וְהוֹלִיכוֹ, וְאָמַר לְאַחֵר לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ – הֲרֵי זֶה עֵירוּב. אַלְמָא קָא עָבְדָא שְׁלִיחוּתֵיהּ. הָכִי נָמֵי, אִיתְעֲבִיד שְׁלִיחוּתֵיהּ.

11 שִׁלַּח בְּיַד פִּקֵּחַ וְכוּ׳. וְאַף עַל גַּב דְּלָא אִידְּכַר שָׁלִיחַ. וּרְמִינְהִי: נִזְכַּר בַּעַל הַבַּיִת וְלֹא נִזְכַּר שָׁלִיחַ – הַשָּׁלִיחַ מָעַל, נִזְכְּרוּ שְׁנֵיהֶם – חֶנְוָנִי מָעַל!

12 אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מַתְנִיתִין נָמֵי, כְּשֶׁנִּזְכְּרוּ שְׁנֵיהֶם.

13 מַתְנִי׳ נָתַן לוֹ פְּרוּטָה, אָמַר לוֹ: ״הָבֵא לִי בְּחֶצְיָהּ נֵרוֹת וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת״ וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בְּכוּלָּהּ פְּתִילוֹת אוֹ בְּכוּלָּהּ נֵרוֹת, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: ״הָבֵא לִי בְּכוּלָּהּ נֵרוֹת״, אוֹ ״בְּכוּלָּהּ פְּתִילוֹת״, וְהָלַךְ וְהֵבִיא בְּחֶצְיָהּ נֵרוֹת וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת – שְׁנֵיהֶם לֹא מָעֲלוּ.

14 אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ״הָבֵא לִי בְּחֶצְיָהּ נֵרוֹת מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי״, וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ נֵרוֹת מִמְּקוֹם פְּתִילוֹת, וּפְתִילוֹת מִמְּקוֹם נֵרוֹת – הַשָּׁלִיחַ מָעַל.

15 נָתַן לוֹ שְׁתֵּי פְרוּטוֹת, וְאָמַר לוֹ: ״לֵךְ וְהָבֵא לִי אֶתְרוֹג״, וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בְּאַחַת אֶתְרוֹג וּבְאַחַת רִימּוֹן – שְׁנֵיהֶם מָעֲלוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל, שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: אֶתְרוֹג גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ, וְהֵבֵאתָ לִי קָטָן וְרַע.

16 נָתַן לוֹ דִּינַר זָהָב, וְאָמַר לוֹ: לֵךְ וְהָבֵא לִי חָלוּק,