רש"ש על מגילה כ״ח ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על מגילה כ״ח ע״א רש"ש על מגילה כ״ט ע״א »

1 מגילה פתח ↗

עֲשָׂבִים מַאן דְּכַר שְׁמַיְיהוּ? חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: וּמְכַבְּדִין אוֹתָן וּמַרְבִּיצִין אוֹתָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ בָּהֶן עֲשָׂבִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בְּיִשּׁוּבָן, אֲבָל בְּחוּרְבָּנָן — מַנִּיחִין אוֹתָן לַעֲלוֹת. עָלוּ בָּהֶן עֲשָׂבִים — לֹא יִתְלוֹשׁ, מִפְּנֵי עׇגְמַת נֶפֶשׁ.

2 רש"י על מגילה פתח ↗

ואין ניאותין - ואין מתקשטין לתוכו ואין מטיילין שם:

3 תוספות פתח ↗

בתי כנסיות של בבל על תנאי הן עשויין - רוצה לומר כל זמן שהן בטלין דהא חזינן בברייתא דלעיל וגם שהאמוראים לא היו רוצים ליכנס בהן בגשמים מפני גשמים אלא משום דשמעתא בעי צילותא והכא מיירי כשחרב דאז מהני התנאי ודווקא לאותן שבבבל מהני התנאי שהרי לעת בא גואל במהרה בימינו תפקע קדושתן אבל לאותן שבארץ ישראל לא מהני תנאי שהרי קדושתן לעולם קיימת וא"ת כיון דמהני תנאי לאותן שבבבל א"כ קשה מההיא דלעיל מגילה דף כו: דרבינא דהוה ליה בי כנישתא בארעיה ואמר ליה רב אשי זיל זבנה משבעה טובי העיר ואמאי איצטריך לעשות כן אחר שנחרב וי"ל משום דזרעה דזריעה הוי קלות ראש ביותר ועגמת נפש ומשום הכי אסור אפי' בחורבנה:

1 גמרא עשבים מאן דכר שמייהו. לכאורה מאי קושיא דמשמע דר"י פליג על ת"ק וס"ל דאף אין קורין וכו' כדי שיעלו בהן עשבים וצ"ל דסבר הש"ס דאין סברא דר"י יפלוג לאסור בכל הני והראי' דבמשנה לא חשב להו:

2 רש"י ד"ה ואין נאותין. ואין מתקשטין. עי' יומא יא:

3 תד"ה ב"כ של בבל. שהרי כו' תפקע קדושתן. עמ"א סי' קנ"א סקט"ו:

« רש"ש על מגילה כ״ח ע״א רש"ש על מגילה כ״ט ע״א »