רש"ש על כתובות פ״ד א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על כתובות פ״ג ע״ב רש"ש על כתובות פ״ד ע״ב »

1 תוספות פתח ↗

ורב סבר דאפי' בדרבנן תנאו בטל - פירש בקונטרס דהיינו בפירות וקשה לר"י דא"כ רב דלא כחד דהא במתניתין אפילו לר' יהודה מהני תנאה בפירות והיינו משום דלא שכיחי כדאמרי' בריש פרק אע"פ לעיל כתובות דף נו: ונראה לפרש בדרבנן היינו בעלמא בשום דבר דהוי מדרבנן:

2 כתובות פתח ↗

מַאי ״לַכּוֹשֵׁל״? רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: לַכּוֹשֵׁל שֶׁבִּרְאָיָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לִכְתוּבַּת אִשָּׁה, מִשּׁוּם חִינָּא.

3 תוספות על כתובות פתח ↗

לכתובת אשה משום חינא - פירש ר"ח שימצאו הנשים חן בעיני האנשים ויהיה להן קופצים יותר וכן משמע בערוך ובירושלמי וכן משמע לקמן בפ' אלמנה כתובות דף צז: דפריך למ"ד משום חינא יורשים מאי חן איכא ומשני שירשתה בתה או אחותה פי' שאף היא צריכה שיקפצו עליה בני אדם ולפי' הקונטרס נמי יש לפרש דכיון שרואות בתה ואחותה שכך בקל באה להם כתובה נשאות יותר ברצון לאנשים ואל תתמה דהכא יפה כח האשה מכח בעל חוב משום חינא ולענין זיבורית תנן בהניזקין גיטין מט: ושם דבעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית וגירעו כחה מכח בע"ח משום דיותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה לינשא ולא חשו משום חינא לעשות דינה בבינונית כבעל חוב דאין לדמות תקנת חכמים זו לזו כענין שמצינו משקי בי מטבחיא דכן שהקילו שלא להרבות טומאה במקדש ולענין כמה דברים החמירו יותר כדאמרינן בפסחים דף טז::

1 תד"ה ורב. דהא במתניתין אפי' לר"י כו'. במהרש"א יש כאן ט"ס ותחת בירושלמי צ"ל בירושה:

2 גמרא משום חינא. הגרי"פ שכח לציין עוד לקמן פח וליבמות לח ב:

3 תד"ה לכתובת הב'. ולא חשו משום חינא לעשות דינה בבינונית. דגם לענין למיגבה בבינונית אפי' מיתמי קאמר שם הש"ס ה"ט דמשום חינא:

« רש"ש על כתובות פ״ג ע״ב רש"ש על כתובות פ״ד ע״ב »