רש"ש על עירובין נ״ג ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על עירובין נ״ג ע״א רש"ש על עירובין נ״ד ע״א »

1 עירובין פתח ↗

אָמַר רַבִּי אַבָּא: אִי אִיכָּא דִּמְשַׁאֵיל לְהוּ לִבְנֵי יְהוּדָה דְּדָיְיקִי לִשָּׁנֵי — מְאַבְּרִין תְּנַן אוֹ מְעַבְּרִין תְּנַן, אַכּוּזוֹ תְּנַן אוֹ עַכּוּזוֹ תְּנַן, יָדְעִי. שְׁאֵילִינְהוּ וְאָמְרִי לֵיהּ: אִיכָּא דְּתָנֵי מְאַבְּרִין, וְאִיכָּא דְּתָנֵי מְעַבְּרִין. אִיכָּא דְּתָנֵי אַכּוּזוֹ וְאִיכָּא דְּתָנֵי עַכּוּזוֹ.

2 רש"י פתח ↗

אתריגו לפחמין ארקיעו לזהבין - הבעירו את הפחמין להיות אדומין כאתרוג שישטחו גחלים הלוחשות על פי הכירה להתחמם כנגדן:

3 תוספות על עירובין פתח ↗

משיירין פיאה בקערה ואין משיירין פיאה באילפס - בפרק בן עזאי קתני משיירין פיאה במעשה קדירה ואין משיירין פיאה במעשה אילפס פירוש במעשה קדירה נראה כרעבתן אם אינו משייר אבל במעשה אילפס אינו נראה כרעבתן אם אינו משייר:

1 גמרא ידעי שאלינהו. פרש"י אינו מובן ואולי ידעי שם חכם כמו ידעי' ידוע:

2 רש"י ד"ה ארקיעו. כמו רקיע. יותר ה"ל להביא קרא דוירקעו שמות לט:

3 תוס' ד"ה משיירין הן. הרש"ל מהפך הגי' כאשר מצא במס' ד"א אולם במדרש איכה בפסוק רבתי בגוים הגי' כמו שהיא בתוס' שלפנינו ולכן אינו רחוק לומר שגם במס' ד"א היה הגי' כן לפניהם:

« רש"ש על עירובין נ״ג ע״א רש"ש על עירובין נ״ד ע״א »