רש"ש על חולין צ״ב ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על חולין צ״ב ע״א רש"ש על חולין צ״ג ע״א »

1 רש"י פתח ↗

ולא עגיל - הבשר סביבות העצם ואינו דומה לכף. כל בשר גבוה ועגול קרי כף כדאמרינן בנדה דף מז. עד שתתמעך הכף גבי סימני בגרות:

2 תוספות פתח ↗

גוממו עם השופי - פי' הקונט' חלב הגבוה וגיד הנראה על השופי גוממו ומשליכו מפני מראית העין שלא יראה כאוכל גיד אבל עיקרו ושרשיו של שומן ושל גיד מותרין ולפי זה לא פליגי בחלבו דבין לרבי מאיר ולר' יהודה כל מקום שהגיד אסור חלבו נמי אסור וכל שכן דפריך טפי שפיר לשמואל דאמר חלבו מותר לדברי הכל דהכא אפילו רבי יהודה דמיקל קאסר חלבו אבל הלשון קשה דקאמר אלא חלבו דגיד והא מיפלג פליגי משמע דלרבי יהודה אפילו במקום שהגיד אסור חלבו שרי כמו שאמר שמואל אלא דרבי מאיר פליג ולכך נראה דגוממו אגיד לחודיה קאי ולא אחלבו ולמאי דבעי לאוקומי ברייתא דנהגו בו איסור כר' יהודה מה שלא א"ר יהודה גוממו אלא אגיד משום דחלבו תלוי במנהגא היכא דאחמור אחמור כדאמר נדה דף סו. גבי חומרא דרבי זירא דשבעה נקיים אי נמי נאמר דגוממו דרבי יהודה נמי קאי אחלב למאי דבעי למימר דהך ברייתא כרבי יהודה אבל לר"מ סלקא דעתך דאסור מדאורייתא מדמחמיר לחטטו ולשרש אחריו דקאמר חותך שמנו מעיקרו ולבסוף מסיק ברייתא כר"מ ומ"מ לא אסיר מדאורייתא לר"מ אלא דישראל קדושים הם אבל לרבי יהודה שרי לגמרי והא דתנן נאמנים עליו ועל החלב היינו בסתם חלב ולא בחלבו של גיד דכיון דלרבי יהודה שרי לגמרי לא שייך ביה נאמנות ולקמן חולין דף צג: אפרש בע"ה:

1 רש"י ד"ה ולא עגיל. כדאמרינן בנדה משנתמעך הכף כו'. כצ"ל:

2 תד"ה גוממו. ולמאי דבעי לאוקמי ברייתא כו'. כצ"ל:

« רש"ש על חולין צ״ב ע״א רש"ש על חולין צ״ג ע״א »