רש"ש על חולין ז׳ א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על חולין ו׳ ע״ב רש"ש על חולין ז׳ ע״ב »

1 סוכה פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב בְּבָבֶל, הֲוָה אָמְרִי הָא דְּתַנְיָא: יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת לֹא הָיוּ תּוֹקְעִין, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לֹא הָיוּ מַבְדִּילִין — דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כִּי סְלֵיקִית לְהָתָם, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, דְּיָתֵיב וְקָאָמַר: רַבִּי עֲקִיבָא הִיא!

1 מגילה פתח ↗

אֶלָּא הָא דְּתָנֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: חֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ תּוֹרֵם לְכַתְּחִלָּה, מַנִּי? אִי רַבִּי יְהוּדָה — דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא, אִי רַבִּי יוֹסֵי — דִּיעֲבַד נָמֵי לָא.

2 רש"י פתח ↗

לתרום שלא מן המוקף - מן המחובר וסמוך לו כגון אין מקיפין שתי חביות ביצה דף לב: וכמו מקפת וקורא לה שם נדה דף עא: לשון מקריב ומגיען זה לזה. ואסור לחבר להפריש ממה שאין לפניו על מה שלפניו דשמא אותו שהוא סומך עליו אינו בעין שנאבד או נרקב ונמצא שאין אומר כלום ואוכל טבלים:

1 גמרא מתקיף לה יהודה ברי' דרשב"פ. בהגרי"פ בברכות ט ב נזכר ר' יהודה כו'. וכן שם טו א וב ובמגילה יט ב. ובסנהדרין יא ב ובסוכה נד ב וש"נ:

2 רש"י ד"ה לתרום שלא מה"מ. דשמא אותו כו' אינו בעין כו'. התוס' בגיטין ל ב בד"ה לתרום השיגו עליו בזה. ועי' ר"ש פ"ק דדמאי מ"ג:

1 חולין פתח ↗

מַתְקֵיף לַהּ יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּבֵית שְׁאָן לָאו מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא? וְהָכְתִיב: ״וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת תַּעְנַךְ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ״!

2 תוספות על גיטין פתח ↗

לתרום שלא מן המוקף - פי' בקונטרס דשמא באותה שעה אינה בעין ואין נראה דתרומה גדולה מדאורייתא בעי מוקף וא"כ אפילו שתיהן לפניו ובתרומת מעשר נמי דלא בעינן מוקף אלא מדרבנן נראה דהיינו משום גזירה אטו תרומה גדולה ובעינן מוקף אפילו שתיהן לפניו כמו בתרומה גדולה וגבי חלה נמי תנן מוקף אפילו שתיהן לפניו:

« רש"ש על חולין ו׳ ע״ב רש"ש על חולין ז׳ ע״ב »