רש"ש על חולין ע׳

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור חולין ע׳
1 וְאִי אִתְּמַר בְּהָא: בְּהָא קָאָמַר רַבָּה, אֲבָל בְּהָא – אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב הוּנָא, צְרִיכָא.
2 תְּנַן: הַמְבַכֶּרֶת הַמְקַשָּׁה לֵילֵד – מְחַתֵּךְ אֵבֶר אֵבֶר וּמַשְׁלִיךְ לִכְלָבִים. מַאי לָאו, מְחַתֵּךְ וּמַנִּיחַ? וְאִי אָמְרַתְּ לְמַפְרֵעַ הוּא קָדוֹשׁ – יִקָּבֵר מִיבְּעֵי לֵיהּ!
3 לָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בִּמְחַתֵּךְ וּמַשְׁלִיךְ.
4 אֲבָל מְחַתֵּךְ וּמַנִּיחַ, מַאי יִקָּבֵר? אַדִּתְנָא סֵיפָא: ״יָצָא רוּבּוֹ יִקָּבֵר וְנִפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה״, לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידֵיהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּמְחַתֵּךְ וּמַשְׁלִיךְ אֵבֶר אֵבֶר, אֲבָל מְחַתֵּךְ וּמַנִּיחַ – יִקָּבֵר.
5 הָכִי נָמֵי קָאָמַר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּמְחַתֵּךְ וּמַשְׁלִיךְ, אֲבָל מְחַתֵּךְ וּמַנִּיחַ – נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁיָּצָא רוּבּוֹ, וְיִקָּבֵר.
6 בָּעֵי רָבָא: הָלְכוּ בְּאֵיבָרִין אַחַר הָרוֹב, אוֹ לֹא הָלְכוּ בְּאֵיבָרִין אַחַר הָרוֹב?
7 הֵיכִי דָּמֵי: אִילֵּימָא, כְּגוֹן שֶׁיָּצָא רוֹב בְּמִיעוּט אֵבֶר, וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: הַאי מִיעוּט דְּבָרַאי, בָּתַר רוֹב דְּאֵבֶר שָׁדֵינַן לֵיהּ, אוֹ בָּתַר רוּבָּא דְּעוּבָּר שָׁדֵינַן לֵיהּ?
8 פְּשִׁיטָא דְּלָא שָׁבְקִינַן רוּבָּא דְּעוּבָּר, וְאָזְלִינַן בָּתַר רוֹב אֵבֶר!
9 אֶלָּא, כְּגוֹן שֶׁיָּצָא חֶצְיוֹ בְּרוֹב אֵבֶר, וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: הָהוּא מִיעוּט דִּבְגַוַּאי, מַהוּ לְמִישְׁדְּיֵיהּ בָּתַר רוֹב אֵבֶר?
10 תָּא שָׁמַע: יָצָא רוּבּוֹ – הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר. מַאי רוּבּוֹ? אִילֵּימָא רוּבּוֹ מַמָּשׁ, עַד הַשְׁתָּא לָא אַשְׁמְעִינַן דְּרוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ?
11 אֶלָּא לָאו, כְּגוֹן שֶׁיָּצָא חֶצְיוֹ בְּרוֹב אֵבֶר!
12 לָא, כְּגוֹן שֶׁיָּצָא רוּבּוֹ בְּמִיעוּט אֵבֶר, וְקָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא שָׁבְקִינַן רוּבּוֹ דְּעוּבָּר דִּבְהֵמָה וְאָזְלִינַן בָּתַר אֵבֶר.
13 בָּעֵי רָבָא: כְּרָכוֹ בְּסִיב, מַהוּ? בְּטַלִּיתוֹ, מַהוּ?
14 בְּשִׁלְיָתוֹ, מַהוּ? בְּשִׁלְיָתוֹ? אוֹרְחֵיהּ הוּא! אֶלָּא בְּשִׁלְיָא אַחֶרֶת, מַהוּ?
15 כְּרָכַתּוּ וַאֲחָזַתּוּ וְהוֹצִיאַתּוּ, מַהוּ? הֵיכִי דָמֵי? אִי דִּנְפַק דֶּרֶךְ רֵישֵׁיהּ – פְּטַרְתֵּיהּ! אֶלָּא דִּנְפַק דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתָיו.
16 בְּלָעַתְהוּ חוּלְדָּה וְהוֹצִיאַתּוּ, מַהוּ? הוֹצִיאַתּוּ? הָא אַפֵּיקְתֵּיהּ! אֶלָּא, בְּלָעַתּוּ וְהוֹצִיאַתּוּ, וְהִכְנִיסַתּוּ וֶהֱקִיאַתּוּ, וְיָצָא מֵאֵלָיו, מַהוּ?
17 הִדְבִּיק שְׁנֵי רְחָמִים, וְיָצָא מִזֶּה וְנִכְנַס לָזֶה, מַהוּ? דִּידֵיהּ פָּטַר, דְּלָאו דִּידֵיהּ לָא פָּטַר, אוֹ דִלְמָא דְּלָאו דִּידֵיהּ נָמֵי פָּטַר? תֵּיקוּ.
18 בָּעֵי רַב אַחָא: נִפְתְּחוּ כּוֹתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם, מַהוּ? אֲוִיר רֶחֶם מַקְדִּישׁ, וְהָאִיכָּא, אוֹ דִלְמָא נְגִיעַת רֶחֶם מְקַדְּשָׁה, וְהָא לֵיכָּא?
19 בָּעֵי מָר בַּר רַב אָשֵׁי: נֶעְקְרוּ כּוֹתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם, מַהוּ? נֶעְקְרוּ – לֵיתַנְהוּ! אֶלָּא נֶעְקְרוּ וְתָלוּ לֵיהּ בְּצַוְּארֵיהּ, מַאי? בִּמְקוֹמָן מְקַדְּשִׁי, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן לֹא מְקַדְּשִׁי, אוֹ דִלְמָא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן נָמֵי מְקַדְּשִׁי?
20 בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: נִגְמְמוּ כּוֹתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: קָא נָגְעַתְּ בְּבַעְיָא דְּאִיבַּעְיָא לַן, דְּבָעֵי רַבִּי זֵירָא, וְאָמְרִי לַהּ בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אַסִּי: עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ וְיָצָא דֶּרֶךְ פָּרוּץ, פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד וְיָצָא דֶּרֶךְ עוֹמֵד, מַאי?
21 עַד כָּאן לָא אִיבַּעְיָא לֵיהּ אֶלָּא פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד, דְּאִיכָּא עוֹמֵד בְּעוֹלָם, אֲבָל נִגְמְמוּ – לָא קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ.
22 מַתְנִי׳ בְּהֵמָה שֶׁמֵּת עוּבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְהוֹשִׁיט הָרוֹעֶה אֶת יָדוֹ וְנָגַע בּוֹ, בֵּין בִּבְהֵמָה טְמֵאָה בֵּין בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה – טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בִּטְמֵאָה – טָמֵא, וּבִטְהוֹרָה – טָהוֹר.
23 גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? אָמַר רַב חִסְדָּא: קַל וָחוֹמֶר, אִם הוֹעִילָה אִמּוֹ לְהַתִּירוֹ בַּאֲכִילָה, לֹא תּוֹעִיל לוֹ לְטַהוֹרֵיהּ מִידֵי נְבֵלָה?
24 אַשְׁכְּחַן בְּהֵמָה טְהוֹרָה, בְּהֵמָה טְמֵאָה מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה״ – זוֹ בְּהֵמָה טְמֵאָה, ״אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאׇכְלָה״ – זוֹ בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אִיתַּקַּשׁ בְּהֵמָה טְמֵאָה לִבְהֵמָה טְהוֹרָה: מָה בְּהֵמָה טְהוֹרָה – עוּבָּרָהּ טָהוֹר, אַף בְּהֵמָה טְמֵאָה – עוּבָּרָהּ טָהוֹר.
25 וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: דְּאָמַר קְרָא ״וְכׇל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו בְּכׇל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת וְגוֹ׳״ – מְהַלְּכֵי כַּפַּיִם בְּחַיָּה טִמֵּאתִי לָךְ.
26 אֶלָּא מֵעַתָּה, קָלוּט בִּמְעֵי פָרָה לִיטַמֵּא, דִּמְהַלְּכֵי כַפַּיִם בְּחַיָּה הוּא? מְהַלְּכֵי כַפַּיִם בִּמְהַלְּכֵי אַרְבַּע, וְהַאי מְהַלְּכֵי אַרְבַּע בִּמְהַלְּכֵי שְׁמֹנֶה הוּא.
27 פָּרָה בִּמְעֵי גָמָל לֹא תְּטַמֵּא, דִּמְהַלְּכֵי שְׁמֹנֶה בִּמְהַלְּכֵי אַרְבַּע הוּא, ״הוֹלֵךְ״, ״וְכׇל הוֹלֵךְ״ – לְרַבּוֹת פָּרָה בִּמְעֵי גָמָל.
28 קָלוּט בִּמְעֵי קְלוּטָה לִיטַמֵּא, דִּמְהַלְּכֵי אַרְבַּע בִּמְהַלְּכֵי אַרְבַּע הוּא! לְהָכִי אַהֲנִי קַל וָחוֹמֶר דְּרַב חִסְדָּא.
29 מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי: חֲזִיר בִּמְעֵי חֲזִירְתָּא לָא לִיטַמֵּא, דִּמְהַלְּכֵי שְׁמֹנֶה בִּמְהַלְּכֵי שְׁמֹנֶה הוּא!
30 אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, מֵהָכָא: ״נֶפֶשׁ כִּי תִגַּע בְּכׇל טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא״.
31 וְכִי נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה מְטַמְּאָה, וּבִטְהוֹרָה לֹא מְטַמְּאָה? אֶלָּא אֵיזֶה זֶה? זֶה עוּבָּר, שֶׁבִּטְמֵאָה טָמֵא, וּבִטְהוֹרָה טָהוֹר.
32 וּמֵאַחַר דְּנָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, דְּרַבִּי יִצְחָק לְמָה לִי? אִי לָאו דְּרַבִּי יִצְחָק, הֲוָה אָמֵינָא: כּוּלֵּיהּ לְכִדְרַבִּי הוּא דַּאֲתָא, קָא מַשְׁמַע לַן.
33 תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: נַמְתִּי לוֹ לְבֶן עַזַּאי, לָמַדְנוּ נִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁמְּטַמְּאָה, וְנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁמְּטַמְּאָה, נִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה שֶׁמְּטַמְּאָה.
34 נִבְלַת חַיָּה טְהוֹרָה לֹא לָמַדְנוּ מִנַּיִן? נָם לִי: ״כָּל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו בְּכׇל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת״.
35 נַמְתִּי לוֹ: וְכִי נֶאֱמַר ״וְכׇל חַיָּה״? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״בְּכׇל הַחַיָּה״, לִמְהַלְּכֵי כַּפַּיִם בְּחַיָּה הוּא דַּאֲתָא. נָם לִי: וּמָה יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בְּדָבָר הַזֶּה?
36 נַמְתִּי לוֹ: ״וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה״ – זוֹ בְּהֵמָה טְמֵאָה, ״אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאׇכְלָה״ – זוֹ בְּהֵמָה טְהוֹרָה, לָמַדְנוּ חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה, וּבְהֵמָה בִּכְלַל חַיָּה.
37 חַיָּה טְהוֹרָה בִּכְלַל בְּהֵמָה טְהוֹרָה, חַיָּה טְמֵאָה בִּכְלַל בְּהֵמָה טְמֵאָה,
פירוש רש"ש על חולין ע׳
1 גמרא ה"נ קאמר כו' אבל מחתך ומניח נעשה כו'. בתור"ע העלה פי' הרע"ב בצ"ע הא דפי' יצא רובו כאחד. דהא מסקינן דאפי' מחתך ומניח ג"כ יקבר. ואנכי תמה עליו דהא ז"א אלא לר"ה אבל לרבה מתניתין כפשטו דדוקא יצא רובו כאחד. והרא"ש פסק כוותי' ע"ש וא"כ פי' הרע"ב הוא כהלכה:
2 רש"י בסה"ע. ל"א נגממו מבפנים כו'. לפ"ז קשה מאי דקמהדר ליה ר"ז קא נגעת בבעי' כו'. מה ענין זל"ז. התם איכא למימר כגון דנפרץ גם תורא בראי. וי"ל בדוחק. ואולי מפני זה כ' הכ"מ דפי' הראשון נראה יותר:
3 תד"ה כרכתו. וכי א"י להיות כו' ומפסקת בידיה בין כו'. כצ"ל:
4 בא"ד אין לי אלא אחותו הגדולה הקטנה מנין. כצ"ל:
5 גמרא אלא ארנב"י מהכא נפש כי תגע בכל טמא כו'. לשון זה הוא בפ' צו גבי אכילת קדש. אבל שם לא נאמר או בנבלת חיה כו'. ובויקרא גבי קרבן עוי"ר כתיב בל"א או נפש אשר תגע בכל דבר טמא. ומפירש"י בסוף הסוגיא בד"ה לכדרבי הוא דאתא מוכח להדיא דהמכוון בכאן הוא על קרא דויקרא:
6 רש"י ד"ה זו נבלת עובר. שבטהורה טהור מק"ו כו'. ר"ל ואשמעינן דלא תטהר גם בטמאה מהיקשא ועתוי"ט:
7 רש"י ד"ה חיה טהורה בכלל בהמה טהורה. דכתיב בויקרא וכל כצ"ל בהמה כו' ובמ"ת מכל הבהמה כו'. הכתובים צ"ל בהפך: