רש"ש על חולין קכ״ז ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

רש"ש על חולין קכ״ז ע״א » « רש"ש על חולין קכ״ח ע״א

1 רש"י פתח ↗

כי יפול מנבלתם - אינו קרוי נבלה עד שיפול לגמרי וגבי שרצים כתיב דאבר מן החי דידהו נמי מטמא כדלקמן ובתרי קראי כתיב גבי שרצים כי יפול חד כי יפול מנבלתם עליו יטמא ויקרא יא וכתיב שם וכי יפול מנבלתם על כל זרע וגו' חד לאבר מן הבהמה דמיתה עושה ניפול אתא:

2 רש"י פתח ↗

הא כדאיתא והא כדאיתא - תלושין שנפשח לכל דבריהם הוו תלושין בין לענין חיוב טומאה בין לענין שבת ומחוברין דקתני גבי יבשו לשבת קאמר ולא לטומאה והיינו כשמואל:

3 תוספות פתח ↗

דרחמנא אמר כי יפול עד שיפול - תימה מאי משמע כי יפול לענין זה דאבר המדולדל ועוד דהאי קרא בשרצים כתיב ונראה דהכי דריש כי יפול מהם במותם ואמר בפרק בהמה המקשה לעיל חולין דף עד. מיתה עושה ניפול וא"כ ממילא שמעינן דקודם מיתה אינה עושה ניפול ואבהמה דרשי ליה דאמר התם מיתה עושה ניפול ואין שחיטה עושה ניפול ופירש בקונטרס דמקרא יתירא דרשינן ואם אינו ענין לשרצים תנהו ענין לבהמה דבת שחיטה היא:

1 רש"י ד"ה כי יפול. ובתרי קראי כתיב כו' כי יפול חד כי יפול מנבלתם עליו יטמא. בקרא כתיב בזה אשר יפול:

2 רש"י ד"ה הא כדאיתא. בין לענין טומאה בין לענין חיוב שבת. כצ"ל:

3 תד"ה דרחמנא. ונראה דהכא כצ"ל דריש כי יפול כו'. בקרא כתיב אשר יפול כו':

רש"ש על חולין קכ״ז ע״א » « רש"ש על חולין קכ״ח ע״א