רש"ש על חגיגה ט״ו א

1 תד"ה שובו. מ"ד וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו. כצ"ל עי' בירושלמי:

2 בא"ד בזכות מצות ומע"ט שהיו בידו מראשיתו. כצ"ל:

3 בא"ד שראה לשון ר"י הנחתום כו' והיינו גברא רבה דקדושין. לפנינו שם ובשלהי חולין הגי' ר' חוצפית המתורגמן. אולם בע"י בקדושין הגיר' כאשר הביאו התוס':