רש"ש על ברכות ל״ח ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על ברכות ל״ח ע״א רש"ש על ברכות ל״ט ע״א »

1 ברכות פתח ↗

מֵתִיב רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל: יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח — יוֹצֵא בָּהֶן וּבַקֶּלַח שֶׁלָּהֶן, אֲבָל לֹא כְּבוּשִׁין, וְלֹא שְׁלוּקִין, וְלֹא מְבוּשָּׁלִין. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּמִילְּתַיְיהוּ קָאֵי — שְׁלוּקִין אַמַּאי לָא?

2 תוספות על ברכות פתח ↗

משכחת לה בתומי וכרתי - וא"ת והרי נראה לעינים דהבשול משביחן וי"ל דהיינו בשביל הבשר והמלח שבתוכן ונראין הדברים שכל דבר שהוא כל כך טוב מבושל כמו חי וחי כמו מבושל כמו מיני קטניות וכן תפוחים יש להן ברכה הראשונה שכל כך שוין מבושלין כמו חיין ומטעם זה מברכינן נמי על היין מבושל בורא פרי הגפן שכל כך הוא טוב אחר הבשול כמו קודם לכן וקרא וסלקא וכרוב וכיוצא בהן שטובין יותר מבושלין מחיין כשהן חיין מברכין עליהם שהכל ומבושלין ב"פ האדמה וכן אותן ערמוניות וחבושים שאינן ראוין לאכלן חיין כמו מבושלין בתחלה מברכין עליהן שהכל ומבושלין בורא פרי העץ אך אותן ערמוניות שקורין לומיברד"ש מברך עליהן בורא פרי העץ אפילו בתחלה וכל דבר המתקלקל בבשולו כגון תומי וכרתי וכיוצא בהן כשהן חיין מברך עליהן בורא פרי האדמה ומבושלים שהכל כך נראה לרבינו יהודה ומיהו הרב אלפס פסק בשלקות דאשתני לגריעותא ע"י בשולן אומר בורא פרי האדמה כרב נחמן דאמר שלקות מברכין עליהן בורא פרי האדמה דר' חייא בר אבא קאי נמי כוותיה ובכל שלקות מיירי ר' חייא בר אבא אף באותן דמשתנים לגריעותא מדפליג להו גמרא אהדדי ר' חייא בר אבא ור' בנימין בר יפת ואגוז מטוגן בדבש מברך עליו בורא פרי העץ דאגוז עיקר:

3 תוספות פתח ↗

זית מליח - ומליח כרותח:

1 גמרא מתיב רי"צ בר שמואל ירקות כו'. כתב הצל"ח הא דלא מותיב מזה על רב ושמואל דא"ל הא מני ר' יוסי דלעיל גבי מצה ואינהו דאמרי כר"מ ע"ש. ונראה דאשתמיטתיה ברייתא בפסחים שם ל"ט ב' דקתני בה ושוין היינו ר"מ וחכמים ע"ש כו' אבל לא כבושין כו':

2 תד"ה משכחת בסופו. ובכל שלקות מיירי רחב"א כו' מדפליג כו'. ק"ל א"כ מאי מייתי ראיה מתורמסא הלא הוא מר מאד מתחלתו כדפירש"י בביצה. ובמ"ר בראשית פ' י"א התורמסא צריך למתוק:

3 תוס' ד"ה זית. ומליח כרותח. עי' חולין קי"א ב' :

« רש"ש על ברכות ל״ח ע״א רש"ש על ברכות ל״ט ע״א »