רש"ש על בכורות נ״ט ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על בכורות נ״ט ע״א רש"ש על בכורות ס׳ ע״א »

1 בכורות פתח ↗

תְּשִׁיעִי, דְּאַכַּתִּי לָא אִיבָּרַר לֵיהּ עֲשִׂירִי, וְאַף עַל גַּב דְּלָא נֶעֱקַר שֵׁם ״עֲשִׂירִי״ הֵימֶנּוּ, תּוּ לָא מִידִּי.

2 בכורות פתח ↗

יָצְאוּ אַרְבָּעָה בְּפֶתַח זֶה, וְשִׁשָּׁה בְּפֶתַח זֶה, וְנִשְׁתַּיְּירוּ שָׁם אַרְבָּעָה — אִם אוֹתָם אַרְבָּעָה בְּפֶתַח הַשִּׁשָּׁה יָצְאוּ — נוֹטֵל מֵהֶם אֶחָד, וְהַשְּׁאָר פְּטוּרִים; וְאִם לָאו — אַרְבָּעָה וְשִׁשָּׁה פְּטוּרִים, וְאַרְבָּעָה מִצְטָרְפִין לְגוֹרֶן אַחֵר.

3 רש"י פתח ↗

אף התשיעי - דכי היכי דאם קרא לאחד עשר עשירי אינו קדוש אלא א"כ נעקר שם מעשר מן העשירי שלא קרא לעשירי עשירי אלא תשיעי וכדאמרינן לקמן במתניתין זה הכלל כל שלא נעקר וכו' ובסיפא דהך ברייתא מפרש טעמא משום דאחד עשר עושה קדושה ליקרב א"נ אחד עשר דאיברר כו' אף תשיעי אם קראו עשירי לא יהא נאכל אלא במומו אא"כ נעקר שם העשירי מן העשירי כגון שקראו תשיעי ולהכי הכא דלא נעקר אמרינן דהתשיעי חולין והדין נותן גבי תשיעי נמי בעינן דליהוי נעקר שם עשירי ממנו כלומר מן העשירי עצמו:

4 רש"י פתח ↗

והשאר - הארבעה שיצאו בפתח אחר מצטרפין לגורן אחר דבמנין הראוי לא אפשר למפטרינהו להני משום שבשעה שיצאו בפתח אחד לא היה מנין ראוי דלא נשתיירו בדיר אלא ד' וד' לא אפשר לאיצטרופי לד' דליהוו בני עשורי:

1 גמרא תשיעי דאכתי לא איברר כו' אע"ג כו'. כצ"ל בל"ו וכמו שמצויין ברש"י:

2 שם ואם לאו ארבעה ארבעה פטורים וששה מצטרפים כו'. כצ"ל:

3 רש"י ד"ה אף התשיעי. ובסיפא דהך ברייתא מפרש טעמא כו'. משמע דמפרש דהיא הנותנת כו' הוא מהברייתא. אבל שם פי' מהדר הש"ס כו'. וכ"מ מסיומא דתו לא מידי דאין זה לישנא דברייתא:

4 רש"י ד"ה והשאר. משום שבשעה שיצאו בפתח אחר. כצ"ל:

« רש"ש על בכורות נ״ט ע״א רש"ש על בכורות ס׳ ע״א »