רש"ש על בבא מציעא נ״ח ב

1 רש"י ד"ה לזווגן. שהמצמיד שור כו'. כצ"ל:

2 משנה וגר לא תונה כו'. כצ"ל:

3 רש"י ד"ה שהרי. אם לעקל כו'. הוא לשון הגמרא סנהדרין כו:

4 בא"ד שיש לך תבואה. לכאורה ה"נ להגיה לו ואולי דמפרש דהאנ"ד הוא לפלוני דהוי כלועג לרש ואצל החמרים הוא כאונאות ממון שמפסידין ע"י טרחם וזמנם:

5 תד"ה הא. דכל היכא דאיכא כו'. כ"ה בפסחים כד ב:

6 תד"ה דאזיל. ומה שמאדים כו'. עי' בהרע"ב פ"ג דאבות מי"א: