רש"ש על בבא מציעא מ׳ ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על בבא מציעא מ׳ ×¢×´× רש"ש על בבא מציעא מ״א ×¢×´× »

1 בבא מציעא פתח ↗

אִיכָּא גּוּלְפֵי וּשְׁמָרַיָּא. אִי הָכִי נְפִישׁ לֵיהּ טְפֵי מִשְּׁתוּת? אִיכָּא טִרְחֵיהּ וּדְמֵי בַּרְזַנְיָיתָא.

2 סוכה פתח ↗

וְהָכִי קָאָמַר: מַחְצֶלֶת הַקָּנִים גְּדוֹלָה, עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה — מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה, וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. טַעְמָא דַּעֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה, הָא סְתָמָא — נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ לְסִיכּוּךְ, מְסַכְּכִין בָּהּ. קְטַנָּה, עֲשָׂאָהּ לְסִיכּוּךְ — מְסַכְּכִין בָּהּ. טַעְמָא דַּעֲשָׂאָהּ לְסִיכּוּךְ, הָא סְתָמָא — נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה, וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר: אַחַת קְטַנָּה וְאַחַת גְּדוֹלָה, סְתָמָא — כְּשֵׁרָה לְסִיכּוּךְ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַת קְטַנָּה וְאַחַת גְּדוֹלָה, ״אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! וְעוֹד: כִּי פְּלִיגִי, בִּגְדוֹלָה הוּא דִּפְלִיגִי — וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְחוּמְרָא. דְּתַנְיָא: מַחְצֶלֶת הַקָּנִים גְּדוֹלָה מְסַכְּכִין בָּהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה — מְסַכְּכִין בָּהּ. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: בִּקְטַנָּה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּסְתָמָא לִשְׁכִיבָה. כִּי פְּלִיגִי בִּגְדוֹלָה, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: סְתַם גְּדוֹלָה לְסִיכּוּךְ, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: סְתַם גְּדוֹלָה נָמֵי לִשְׁכִיבָה. וּמַאי עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה דְּקָאָמַר — הָכִי קָאָמַר: סְתַם עֲשִׂיָּיתָהּ נָמֵי לִשְׁכִיבָה, עַד דְּעָבֵיד לְסִיכּוּךְ. תָּנוּ רַבָּנַן: מַחְצֶלֶת שֶׁל שִׁיפָה וְשֶׁל גֶּמִי, גְּדוּלָה — מְסַכְּכִין בָּהּ, קְטַנָּה — אֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. שֶׁל קָנִים וְשֶׁל חִילָת, גְּדוֹלָה — מְסַכְּכִין בָּהּ, אֲרוּגָה — אֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ מְסַכְּכִין בָּהּ. וְכֵן הָיָה רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר כִּדְבָרָיו. תְּנַן הָתָם: כׇּל הַחוֹצָלוֹת מְטַמְּאִין טְמֵא מֵת, דִּבְרֵי רַבִּי דּוֹסָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִדְרָס. מִדְרָס אִין, טְמֵא מֵת לָא? וְהָא אֲנַן תְּנַן: כׇּל הַמִּטַּמֵּא מִדְרָס — מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת. אֵימָא: אַף מִדְרָס. מַאי חוֹצָלוֹת? אָמַר רַב אַבְדִּימִי בַּר הַמְדּוּרֵי: מַרְזוֹבְלֵי. מַאי מַרְזוֹבְלֵי? אָמַר רַבִּי אַבָּא: מַזְבְּלֵי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: מַחְצָלוֹת מַמָּשׁ. וְאַזְדָּא רֵישׁ לָקִישׁ לְטַעְמֵיהּ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הֲרֵינִי כַּפָּרַת רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו, שֶׁבִּתְחִלָּה כְּשֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל — עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וְיִסְּדָהּ. חָזְרָה וְנִשְׁתַּכְּחָה — עָלָה הִלֵּל הַבַּבְלִי וְיִסְּדָהּ. חָזְרָה וְנִשְׁתַּכְּחָה — עָלוּ רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו וְיִסְּדוּהָ. וְכֵן אָמַר רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו: לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי דּוֹסָא וַחֲכָמִים עַל מַחְצָלוֹת שֶׁל אוּשָׁא שֶׁהֵן טְמֵאוֹת, וְשֶׁל טְבֶרְיָא שֶׁהֵן טְהוֹרוֹת. עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל שְׁאָר מְקוֹמוֹת. מָר סָבַר: כֵּיוָן דְּלֵיכָּא דְּיָתֵיב עֲלַיְיהוּ — כְּדִטְבֶרְיָא דָּמְיָין, וּמָר סָבַר: כֵּיוָן דְּמִקְּרֵי וְיָתְבִי עֲלַיְיהוּ — כִּדְאוּשָׁא דָּמְיָין. אָמַר מָר: כׇּל הַחוֹצָלוֹת מְטַמְּאִין טְמֵא מֵת, דִּבְרֵי רַבִּי דּוֹסָא. וְהָתַנְיָא: וְכֵן הָיָה רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר כִּדְבָרָיו! לָא קַשְׁיָא: הָא דְּאִית לֵיהּ גְּדָנְפָא, הָא דְּלֵית לֵיהּ גְּדָנְפָא. מֵיתִיבִי: חוֹצָלוֹת שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל גֶּמִי וְשֶׁל שַׂק וְשֶׁל סְפִירָא — מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, דִּבְרֵי רַבִּי דּוֹסָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף מִדְרָס. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מַרְזוֹבְלֵי. שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל גֶּמִי — חֲזוּ לְכִינְתָּא דְפֵירֵי. שֶׁל שַׂק וְשֶׁל סְפִירָא — חֲזוּ לִגְוָלְקֵי וְצַנֵּי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מַחְצָלוֹת מַמָּשׁ, בִּשְׁלָמָא שֶׁל שַׂק וְשֶׁל סְפִירָא — חֲזוּ לִפְרָסֵי וְנָפְווֹתָא, אֶלָּא שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל גֶּמִי לְמַאי חֲזוּ? חֲזוּ לְנַזְיָאתָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מַחְצָלוֹת מַמָּשׁ, שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל גֶּמִי — חֲזוּ לְנַזְיָאתָא, שֶׁל שַׂק וְשֶׁל סְפִירָא — חֲזוּ לִפְרָסֵי וְנָפְווֹתָא. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מַרְזוֹבְלֵי, בִּשְׁלָמָא שֶׁל שַׂק וְשֶׁל סְפִירָא — חֲזוּ לִגְוָלְקִי וְצַנֵּי, אֶלָּא שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל גֶּמִי — לְמַאי חֲזוּ? חֲזוּ לְכִינְתָּא דְפֵירֵי. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה: כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לַגּוֹלָה מָצָאתִי זָקֵן אֶחָד, וְאָמַר לִי: מְסַכְּכִין בְּבוּדְיָא. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲחִי אַבָּא, הוֹדָה לִדְבָרָיו. אָמַר רַב חִסְדָּא: וְהוּא דְּלֵית לֵיהּ גְּדָנְפָא. אָמַר עוּלָּא: הָנֵי בּוּדְיָתָא דִּבְנֵי מָחוֹזָא, אִלְמָלֵא קִיר שֶׁלָּהֶן, מְסַכְּכִין בְּהוּ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מְסַכְּכִין בְּבוּדְיָא, וְאִם יֵשׁ לָהֶן קִיר — אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן. הֲדַרַן עֲלָךְ סוּכָּה הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסּוּכָּה — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נוֹהֲגִין הָיִינוּ שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטָּה בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים, וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָּבָר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַעֲשֶׂה בְּטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה, וְאָמַר לָהֶן רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים: רְאִיתֶם טָבִי עַבְדִּי, שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲבָדִים פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה, לְפִיכָךְ יָשֵׁן הוּא תַּחַת הַמִּטָּה. וּלְפִי דַּרְכֵּינוּ: לָמַדְנוּ שֶׁהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. גְּמָ׳ וְהָא לֵיכָּא עֲשָׂרָה! תַּרְגְּמָא שְׁמוּאֵל בְּמִטָּה עֲשָׂרָה. תְּנַן הָתָם: אֶחָד חוֹר שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם, אוֹ שְׁרָצִים, אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מְלַחַת, וְכֵן מִדְבַּךְ אֲבָנִים, וְכֵן סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת — מַאֲהִיל עַל הַטּוּמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל אֹהֶל שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי בִּידֵי אָדָם — אֵינוֹ אֹהֶל. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה?

3 תוספות פתח ↗

במזופפין שנו - וא"ת כל שכן דבלע טפי כדאמרינן לעיל באתרא דמר חפו בכופרא דמייץ טפי וי"ל דהיינו חדש אבל ישן שכבר בלע אינו בולע יותר אי נמי התם ביין אבל הכא בשמן לא בלע כיון שהוא ישן:

1 גמרא טרחיה ודמי ברזנייתא. לקמן צט ב:

2 גמ' שם תנא אחד הלוקח כו' אילימא כי היכי דלוקח כו' אלא כי היכי דמפקיד כו'. משמע מכאן דאין קפידא להקדים הפשוט או האינו פשוט וצ"ע בסוכה כ ובפרש"י ותוס' שם:

3 תד"ה במזופפין. אבל הכא בשמן ל"ב כיון שהוא ישן. כצ"ל:

« רש"ש על בבא מציעא מ׳ ×¢×´× רש"ש על בבא מציעא מ״א ×¢×´× »