רש"ש על בבא בתרא ע״ג ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על בבא בתרא ע״ג ע״א רש"ש על בבא בתרא ע״ד ע״א »

1 רשב"ם פתח ↗

תרתי כסא דחמרא - שניהם מלאים יין והיה מוריק תרוייהו ביחד זה בתוך זה בהדי דקמשוור ואינו נשפך אפי' טפה אחת ואע"פ שהיה אותו יום רוח סערה שהיו עולין יורדי הים באניות עד לשמים ויורדין עד תהומות מכח הרוח ואף על פי כן לא נפלה טפה לארץ:

2 זבחים פתח ↗

וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חֲזֵי לִי אוּרְזִילָא דְּרֵימָא בַּת בַּר יוֹמֵאּ, וְהָוֵי כְּהַר תָּבוֹר. וְהַר תָּבוֹר כַּמָּה הָוֵיא – אַרְבְּעִין פַּרְסֵי; מְשָׁכָא דְּצַוְּארֵיהּ – תְּלָתָא פַּרְסֵי, מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישָׁא – פַּרְסָא וּפַלְגָא, רְמָא כַּבָּא וּסְכַר יַרְדְּנָא.

3 בבא בתרא פתח ↗

וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזֵינַן הָהוּא צִיפְּרָא דְּקָאֵים עַד קַרְצוּלֵיהּ בְּמַיָּא, וְרֵישֵׁיהּ בִּרְקִיעַ. וְאָמְרִינַן לֵיכָּא מַיָּא, וּבָעֵינַן לֵחוּת לְאִקּוֹרֵי נַפְשִׁין; וּנְפַק בַּת קָלָא וְאָמַר לַן: ״לָא תֵּיחוּתוּ הָכָא, דִּנְפַלַת לֵיהּ חֲצִיצָא לְבַר נַגָּרָא הָא שַׁב שְׁנֵי, וְלָא קָא מָטְיָא אַאַרְעָא״. וְלָאו מִשּׁוּם דִּנְפִישִׁי מַיָּא, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִפִי מַיָּא. אָמַר רַב אָשֵׁי: וְהָהוּא זִיז שָׂדַי הוּא, דִּכְתִיב: ״וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי״.

4 רשב"ם פתח ↗

באוסייה - בנחיריו של דג נכנס השרץ ונראה לי דהיינו כילבית כדאמרי' בעלמא שבת עז: ע"ש שלשה אימות הן חלש על הגבור אימת כילבית על לויתן:

5 תוספות פתח ↗

הכי גרסי' לדידי חזי לי אורזילא בר ראימא דהוי כי הר תבור. פירוש עופר של ראם הבאר ומתרגמינן עופר האילים אורזילא דאיילא וכן בסוף זבחים דף קיג: ושם ד"ה אורזילא דאמר התם בשלמא לר' יוחנן דאמר לא ירד מבול לא"י היינו דקם רימא התם אלא לר"ל רימא היכא קם א"ר ינאי גוראות הכניסו לתיבה ופריך והאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי אורזילא דבר ראימא דהוי כי הר תבור ואי גרסי' אורזילא דימא היינו דג שבים א"כ מאי קשיא ליה האמרינן בפ' קמא דקדושין דף יג. לא נגזרה על דגים שבים. ר"ת ור"י:

1 ר"ש ד"ה תרתי כסא. שניהם מלאים כו' תרוייהו ביחד כו'. זה דבר שא"א ומנין לו:

2 גמרא והר תבור כמה הוי ארבעין פרסי. כ"ה בזבחים וכן הגיה הח"א:

3 שם דנפלת ליה חצינא לבר נגרא כו'. כצ"ל וכ"ה בע"י:

4 ר"ש ד"ה באוסייה. חמשה אימות הן כו'. כצ"ל:

5 תד"ה ה"ג. האמרי' בפ"ק דקדושין כו'. גם בזבחים שם איתא לזה:

« רש"ש על בבא בתרא ע״ג ע״א רש"ש על בבא בתרא ע״ד ע״א »