רש"ש על בבא בתרא מ״ו

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור בבא בתרא מ״ו
1 אֶלָּא לָאו דְּלֵיכָּא עֵדִים? וְקָתָנֵי: אוּמָּן מְהֵימַן – מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר לֵיהּ ״לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי״, מְהֵימַן נָמֵי אַאַגְרֵיהּ!
2 לָא, לְעוֹלָם דְּלֵיכָּא עֵדִים; וְהוּא דְּלֹא רָאָה.
3 מֵתִיב רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה. אוּמָּן הוּא דְּאֵין לוֹ חֲזָקָה – הָא אַחֵר יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה.
4 הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא עֵדִים, אַחֵר – אַמַּאי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה? אֶלָּא לָאו דְּלֵיכָּא עֵדִים? וְקָתָנֵי: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה. תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה! תְּיוּבְתָּא.
5 תָּנוּ רַבָּנַן: נִתְחַלְּפוּ לוֹ כֵּלִים בְּכֵלִים בְּבֵית הָאוּמָּן – הֲרֵי זֶה יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, עַד שֶׁיָּבֹא הַלָּה וְיִטּוֹל אֶת שֶׁלּוֹ. בְּבֵית הָאֵבֶל אוֹ בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה – הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, עַד שֶׁיָּבֹא הַלָּה וְיִטּוֹל אֶת שֶׁלּוֹ. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא?
6 אָמַר רַב: הֲוָה יָתֵיבְנָא קַמֵּיהּ דְּחַבִּיבִי, וַאֲמַר לִי: וְכִי אֵין אָדָם עָשׂוּי לוֹמַר לָאוּמָּן ״מְכוֹר לִי טַלִּיתִי״?!
7 אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא הוּא, אֲבָל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו – לֹא. וְהוּא נָמֵי – לָא אֲמַרַן אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ: ״טַלִּית״ סְתָם, אֲבָל ״טַלִּיתְךָ״ – לָא, הַאי לָאו טַלִּית דִּידֵיהּ הוּא.
8 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: תָּא אַחְוִי לָךְ רַמָּאֵי דְפוּמְבְּדִיתָא, מַאי עָבְדִי. אָמַר לֵיהּ: ״הַב לִי סַרְבָּלַאי״. ״לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם״. ״הָא אִית לִי סָהֲדִי דְּחַזְיוּהּ גַּבָּךְ!״ אָמַר לֵיהּ: ״הָהוּא אַחֲרִינָא הֲוָה״. ״אַפְּקִינֵּיהּ וְנֶחְזִינְהוּ!״ אָמַר לֵיהּ: ״אִיבְרָא לָא מַפֵּיקְנָא לֵיהּ״.
9 אָמַר רָבָא: שַׁפִּיר קָאָמַר לֵיהּ –
10 ״רָאָה״ תַּנְיָא.
11 אָמַר רַב אָשֵׁי: וְאִי חַכִּים, מְשַׁוֵּי לֵיהּ ״רָאָה״ – דְּאָמַר לֵיהּ: אַמַּאי תְּפִיסַתְּ לֵיהּ, לָאו מִשּׁוּם דְּאִית לָךְ גַּבַּאי? הַשְׁתָּא אַפְּקִינְהוּ וְשַׁיְּמִינְהוּ – שְׁקוֹל אַתְּ דִּידָך,ְ וְאֶשְׁקוֹל אֲנָא דִּידִי. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכְנָא לְשׁוּמָא דִידָךְ, כְּבָר שָׁמוּהַּ קַמָּאֵי דְקַמָּךְ.
12 אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה. אַמַּאי? עַד הָאִידָּנָא פַּלְגָא, וְהַשְׁתָּא כּוּלַּהּ! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּאֲרִיסֵי בָּתֵּי אָבוֹת.
13 אָמַר רַב נַחְמָן: אָרִיס שֶׁהוֹרִיד אֲרִיסִין תַּחְתָּיו – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. מַאי טַעְמָא? דְּלָא עֲבִיד אִינָשׁ דְּנָחֲתִי אֲרִיסֵי לְאַרְעֵיהּ, וְשָׁתֵיק.
14 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָרִיס שֶׁחִלֵּק לַאֲרִיסִין – אֵין לוֹ חֲזָקָה. מַאי טַעְמָא? אֵימוֹר הַרְמַנְיָא בְּעָלְמָא שַׁוְּיוּהּ.
15 שְׁלַח לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב, יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ: אָרִיס מֵעִיד, אוֹ אֵינוֹ מֵעִיד? הֲוָה יָתֵיב רַב יוֹסֵף קַמֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: אָרִיס מֵעִיד. וְהָתַנְיָא: אֵינוֹ מֵעִיד!
16 לָא קַשְׁיָא – הָא דְּאִיכָּא פֵּירָא בְּאַרְעָא, וְהָא דְּלֵיכָּא פֵּירָא בְּאַרְעָא.
17 עֲמָלֵק סִימָן
18 תָּנוּ רַבָּנַן: עָרֵב מֵעִיד לַלֹּוֶה, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי. מַלְוֶה מֵעִיד לַלֹּוֶה, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי.
19 לוֹקֵחַ רִאשׁוֹן מֵעִיד לְלוֹקֵחַ שֵׁנִי, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי.
פירוש רש"ש על בבא בתרא מ״ו
1 ר"ש ד"ה אי דאיכא עדים. והא ל"ל דבדאיכא עדים ולא ראה מיירי כו' דהא אוקמינן לעיל כו'. מיניה ובי' גופיה ה"ל להוכיח דאל"כ אפי' אחר לא יהא נאמן:
2 ר"ש ד"ה ה"ז ישתמש בהן. אותו שנטל טליתו ש"ז מהאומן. כצ"ל:
3 תד"ה שלח. ובפ' מי שהוציאוהו אמר יתיב כו'. כזה איתא גם לקמן קנ"ב:
4 תד"ה לוקח הא'. פ"ה כו' שמא כו' ויטרוף ממנו דלא יהא כו'. כצ"ל:
5 בא"ד וא"ת ומלוה וערב אמאי מעידים כו'. ומאי שהוסיפו בד"ח תיבת והלוקח הוא שבוש וטעותם הוא ממהרש"ל וע"ש ותראה שהוא ציין לתיבת והלוקח דלקמן בתירוצם: