רש"ש על בבא בתרא קע״ב א

1 ר"ש ד"ה א"ר אשי. שהרי פרע לי המותר וקרעו שטר זה. כצ"ל:

2 תד"ה עבידו. ואור"י כו' אפי' ידעינן שאינו פרוע. תימה דאכתי איכא למיחש שמא יפרענו אח"כ ע"י שובר. ולע"ד י"ל דהכא מיירי שהלוה לפנינו ומודה שלא פרעו וידע להזהר בכתיבת השובר אם יפרענו אח"כ: