רש"ש על בבא בתרא ק״י א

1 ר"ש ד"ה אלא אי אבוה. דמה ענין בת יתרו אצל שבט יוסף. אלמה לא כגון שנשא יתרו בת יוסף:

2 ר"ש ד"ה אבוה דאמיה. מבנות יתרו. לכאורה מה הכריחו לומר מבנות ולא מבני ועי' בתוס' ובמש"כ שם. ואולי יכוין למה דפי' לקמן דאמו יצאה משתי בנות שהאחת היתה מיתרו וא' מיוסף:

3 ר"ש ד"ה פוטיאל תרתי. א"נ מדכתיב מבנות כו'. כפי' זה מבואר להדיא בש"ר ספ"ז:

4 תד"ה אלא. וי"ל משום שיהונתן מצד האב כו'. ק"ל דמ"מ אביו לא היה מיתרו אלא מצד אמו וללישנא דאבוה דאימיה מיתרו מא"ל דהרי לענין ירושה בת הבן קודמת לבן הבת וי"ל:

5 ר"ש ד"ה והבנים את האב מנלן. מדלא קתני כו'. התוי"ט תמה דא"כ רישא נמי כו'. ור"ל דה"ל להש"ס לשאול ארישא. וי"ל דאנוחלין דתני ברישא פריך ודו"ק. ועי' לקמן ר"ד קט"ו ובפי' הרשב"ם: