רש"ש על ערכין ח׳

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור ערכין ח׳
1 נָתַן אַרְבַּע לָרִאשׁוֹנָה וְאַחַת לַשְּׁנִיָּה — יְדֵי שְׁנִיָּה יָצָא, יְדֵי רִאשׁוֹנָה לֹא יָצָא, כּוּלְּהוּ מְשַׁעְבְּדָן לְרִאשׁוֹנָה.
2 בָּעֵי רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָיוּ בְּיָדוֹ חָמֵשׁ סְלָעִים וְאָמַר ״שֵׁנִי עֶרְכִּי עָלַי״ בְּבַת אַחַת, מַהוּ? כֵּיוָן דִּבְבַת אַחַת נָדַר — כִּי הֲדָדֵי תָּפְסָן, יָהֵיב תַּרְתֵּי וּפַלְגָא לְהַאי וְתַרְתֵּי וּפַלְגָא לְהַאי, אוֹ דִלְמָא כּוּלְּהוּ חַזְיָא לְהַאי וְכוּלְּהוּ חַזְיָא לְהַאי? תֵּיקוּ.
3 אֵין בַּעֲרָכִין פָּחוֹת מִסֶּלַע וְלֹא יָתֵר כּוּ׳. הָא תּוּ לְמָה לִי?
4 הָא קָמַשְׁמַע לַן: פָּחוֹת מִסֶּלַע הוּא דְּלֵיכָּא, הָא יָתֵר עַל סֶלַע אִיכָּא; יָתֵר עַל חֲמִשִּׁים הוּא דְּלֵיכָּא, הָא פָּחוֹת מֵחֲמִשִּׁים אִיכָּא, וּסְתָמָא כְּרַבָּנַן.
5 מַתְנִי׳ אֵין ״פֶּתַח בְּטוֹעָה״ פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה, וְלֹא יָתֵר עַל שִׁבְעָה עָשָׂר.
6 גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: טוֹעָה שֶׁאָמְרָה ״יוֹם אֶחָד טָמֵא רָאִיתִי״, פִּתְחָהּ שִׁבְעָה עָשָׂר.
7 ״שְׁנֵי יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ שִׁבְעָה עָשָׂר.
8 ״שְׁלֹשָׁה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ שִׁבְעָה עָשָׂר.
9 ״אַרְבָּעָה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ שִׁשָּׁה עָשָׂר.
10 ״חֲמִשָּׁה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר. ״שִׁשָּׁה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ אַרְבָּעָה עָשָׂר.
11 ״שִׁבְעָה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר.
12 ״שְׁמוֹנָה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ שְׁנֵים עָשָׂר.
13 ״תִּשְׁעָה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ אַחַד עָשָׂר.
14 ״עֲשָׂרָה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ עֲשָׂרָה. ״אַחַד עָשָׂר״ — פִּתְחָהּ תִּשְׁעָה.
15 ״שְׁנֵים עָשָׂר״ — פִּתְחָהּ שְׁמוֹנָה.
16 ״שְׁלֹשָׁה עָשָׂר״ — פִּתְחָהּ שִׁבְעָה.
17 שֶׁאֵין פֶּתַח בְּטוֹעָה פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה, וְלֹא יָתֵר עַל שִׁבְעָה עָשָׂר.
18 אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרַבָּה: לְמָה לִי כּוּלֵּי הַאי? תִּימְנֵי שִׁבְעָה וְתִשְׁתְּרֵי!
19 אֲמַר לֵיהּ: לְתַקּוֹנַהּ לִידֵי נִדָּה וּפִתְחָהּ קָאָמְרִינַן.
20 תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַטּוֹעוֹת זָבוֹת, מְבִיאוֹת קׇרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, חוּץ מִפִּתְחָהּ שִׁבְעָה וּפִתְחָהּ שְׁמוֹנָה, שֶׁמְּבִיאוֹת קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל.
21 אַטּוּ כׇּל הַטּוֹעוֹת זָבוֹת? וְתוּ, יוֹם אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים בַּת אֵיתוֹיֵי קׇרְבָּן הִיא?
22 אֶלָּא, כׇּל זָבוֹת הַטּוֹעוֹת מְבִיאוֹת קׇרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, חוּץ מִפִּתְחָהּ שִׁבְעָה, וּפִתְחָהּ שְׁמוֹנָה, שֶׁמְּבִיאוֹת קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל.
23 מַתְנִי׳ אֵין בִּנְגָעִים פָּחוֹת מִשָּׁבוּעַ אֶחָד, וְלֹא יָתֵר עַל שְׁלֹשָׁה שְׁבוּעוֹת.
24 גְּמָ׳ פָּחוֹת מִשָּׁבוּעַ — נִגְעֵי אָדָם, וְלֹא יָתֵר עַל שְׁלֹשָׁה שְׁבוּעוֹת — נִגְעֵי בָתִּים.
25 אָמַר רַב פָּפָּא: ״צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל״ — אֵלּוּ נִגְעֵי אָדָם, ״מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה״ — אֵלּוּ נִגְעֵי בָתִּים.
26 פְּשָׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב? אָמַר רַב יְהוּדָה: אִלְמָלֵא ״צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל״ — מִי יוּכַל לַעֲמוֹד לִפְנֵי ״מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה״. רַבָּה אָמַר: ״צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל״ — מִפְּנֵי שֶׁ״מִּשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה״.
27 בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאִיתְּמַר: רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: כּוֹבֵשׁ, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: נוֹשֵׂא.
28 רַבָּה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וְרַב יְהוּדָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא.
29 מַתְנִי׳ אֵין פּוֹחֲתִין מֵאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הַמְעוּבָּרִים בְּשָׁנָה, וְלֹא נִרְאָה יָתֵר עַל שְׁמוֹנָה. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אֵין נֶאֱכָלִין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, וְלֹא יָתֵר עַל שְׁלֹשָׁה. לֶחֶם הַפָּנִים אֵין נֶאֱכָל פָּחוֹת מִתִּשְׁעָה, וְלֹא יָתֵר עַל אַחַד עָשָׂר.
30 אִין קָטָן נִימּוֹל פָּחוֹת מִשְּׁמוֹנָה, וְלֹא יָתֵר עַל שְׁנֵים עָשָׂר.
31 גְּמָ׳ מַאי ״לֹא נִרְאָה יָתֵר עַל שְׁמֹנָה״? אָמַר רַב הוּנָא: לֹא נִרְאָה לַחֲכָמִים לְעַבֵּר יָתֵר עַל שְׁמוֹנָה. מַאי שְׁנָא תִּשְׁעָה דְּלָא? אִם כֵּן
פירוש רש"ש על ערכין ח׳
1 גמרא הא תו ל"ל כו'. עמש"כ בשבת קיב ב בס"ד:
2 שם וסתמא כרבנן. ואף דבלא"ה הלכה כרבים. י"ל משום דסד"א דמסתבר טעמי' דר"מ וכה"ג אמרינן בנדה ל ב וכיוצא בזה כתבתי בתמורה יח וע"ש. והתוי"ט נדחק בזה:
3 רש"י ד"ה פתחה י"ז. ואפי' אם תאמר שיום זה תחילת כו'. כצ"ל:
4 בסה"ד ואם שלשה תהא זבה. כצ"ל:
5 רש"י ד"ה שלשה ימים. די"ל שמא שני ימים מהשלשה כו'. כצ"ל:
6 תד"ה ג"י. הלכך ליכא להרחיק פתח נדותה כו'. כצ"ל:
7 רש"י ד"ה שנים עשר. והעשרה ז' מהן לנדות והשלשה לזוב כו'. כצ"ל:
8 בא"ד שאין בין סוף כו' פחות מי"א יום דכלו הי"ח ימים ממנין האחרון. כצ"ל. וכמש"כ בתחלת הדבור "הרי כלו לה ממנין האחרון י"ח ימים". והמגיהים שלפני הגיהו הרבה ותקנו מעט ע"ע:
9 בסה"ד עד שתשב שבעה עשר נקיים. כצ"ל:
10 במשנה אין בנגעים כו'. ישנה גם בספ"ג דנגעים: