1הני לבני דאייתור מבנינא. שהשלים בנינו ונותרו:2שרי לטלטלינהו. דמהשתא לא קיימא לבנין אלא לישב עליהן ותורת כלי עליהן:3שרגינהו. סדרן זו על גב זו:4ודאי אקצינהו. לצורך בנין אחר:5חרס קטנה מותר לטלטלה אפילו ברשות הרבים. דכיון דבחצר כלי הוא משום דבחצר שכיחי כלים והחרס ראוי להם לכסוי הלכך תורת כסוי כלי עליהן וברה"ר נמי לא פקע שם כלי מיניה:6ברסתקא. רשות הרבים:7איתווס מסאניה טינא. נתלכלכו מנעליו בטיט:8כפר ליה. מקנחו:9אמר רבא לא מיסתייה דלא גמירי. מה אסור ומה מותר:10אלא מגמר נמי. מלמדים שבוש שבידם לאחרים:11השתא נמי חזיא לדידי. לקנוח ואע"ג דלא שכיח הרי שם כלי עליו בחצר:12ומקשו הכא וכי עדיפא חרס קטנה מכסוי כלים שיש להם בית אחיזה דלא שרי לטלטולינהו אלא אם כן יש תורת כלי עליהן כדאיתא בסוף פרקין דף קכו: יש לומר אין הכי נמי והיינו טעמא משום דהך חרס קטנה כיון דמעיקרא הוה כלי גמור אע"ג דהשתא שבר כלי כל שהיא ראויה למלאכה עדיין הכנתה ותורת כלי שהיתה בה עליה מה שאין כן בכסוי כלים שמעולם לא היו כלים גמורים ומש"ה בעינן שיהא תורת כלי עליהן:13מגופת חבית. כסוי שסותם בו חבית מלשון נחמיה ז יגיפו הדלתות:14שנתכתתה. החבית:15היא. המגופה:16ושבריה של חבית. ניטלין בשבת דחזו לכסויי מנא:17ולא יספות. לא יתקן להסיר בליטותיו ועוקציו בשבת דעביד כלי:18ואם זרקה לאשפה. למגופה זו:19אסורה. דבטלה מתורת כלי:20קרומיות של מחצלת. שנפרדו מן מחצלת ישנה:21בר המדורי אסברה לי. פירש לי טעמו של דבר:22לכסויי ביה עפרא. העומד לכסות צואה אי נמי שלא יעלה האבק:23שיורי פרוזמאות. טליתות. וכתב הראב"ד ז"ל יפה פי' הגאון בבלאות של טליתות והריני מוסיף על דבריו דוקא בטליתות של מצוה מפני שאדם בודל מהם ואינו רוצה לקנח עצמו בהן ולא ליחד אותם לתשמיש המגונה אלא שהוא זורקן והן כלין אבל שיורי בגדים אחרים מותר לטלטלן דלא גריעי מחרס קטנה דחזיא לקנוחי ביה טינוף והאי נמי חזי להכי:24תנו רבנן שברי תנור ישן. שכבר הוסק וחרסיו קשין:25הרי הן ככל הכלים ומותר לטלטלן בחצר דברי רבי מאיר. ר"מ לטעמיה דסגי ליה בעושין מעין מלאכה:26ור' יהודה אומר אסור לטלטלן. ר' יהודה לטעמיה. בעי מעין מלאכתן ומפרש בגמרא האי דנקט פלוגתייהו בשברי תנור להודיעך כחו דר' יהודה דמיירי אפי' בעושים מעשה טפקא לינ"א בלע"ז זה לאפות וזה לאפות אפ"ה לא סגי ליה לר' יהודה ולא קרי מעין מלאכתן משום דזה הסיקו מבפנים וזה הסיקו מבחוץ וזה תשמישו מעומד וזה אין תשמישו מעומד:27כמאן מטלטלינן האידנא כיסויי דתנורי דמתא מחסיא. כסויי תנור שלאותו מקום לא היה להם בית אחיזה:28כמאן כר"א בן יעקב. דס"ל דבלאו ה"נ תורת כלי עליהן ושרי לטלטולינהו:29והקשה הרז"ה ז"ל על הרב אלפסי ז"ל שהרי הוא עצמו פסק בסוף פרקין כת"ק דמתניתין דאסר אפילו כסויי כלים דחברינהו בארעא כל שאין להם בית אחיזה ואמאי יהא שריא בכסויי דתנורי ואפשר שהרב אלפסי ז"ל היה מפרש חברינהו בארעא דאמרינן לקמן דף קכו: כגון חביות הקבורות בקרקע לגמרי דרבנן אסרי מפני שאינם נראין והרי הן ככסויי הקרקעות אבל בכסויי הכלים המגולין אע"פ שמחוברין לקרקע לא פליגי רבנן דמתני' וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפכ"ה מהלכות שבת:30מתני' האבן שבקרויה. דלעת יבשה חלולה וממלאין בה מים ומתוך שהיא קלה אינה שואבת אלא צפה ונותנין בה אבן להכבידה:31אם ממלאין בה. בקרויה:32ואינה נופלת האבן. שמהודקת יפה הרי היא ככלי עצמו ואם לאו הרי היא כשאר אבנים ואין מטלטלים את הקירויה דשויא בסיס לדבר האסור דהיינו האבן:
