ר"ן על נדרים פ״א ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים פ״א ב:י׳
10 בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה לְרַבָּנַן, עִינּוּי נֶפֶשׁ הוּא, אוֹ דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ? אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵיתוּהָ, ״וּנְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים״,
פירוש ר"ן על נדרים פ״א ב:י׳
10 בעא מיניה רבא מרב נחמן תשמיש המטה לרבנן ענוי נפש הוא - ונפקא מינה דמפר בין לעצמו בין לאחרים או דברים שבינו לבינה הוא ולעצמו מפר לאחרים אינו מפר:
11 נטולה אני מן היהודים - שאסרה הנאת תשמישם עליה:
12 אמאי תהא נטולה מן היהודים - דאם איתא דתשמיש ענוי נפש הוי מהניא הפרתו בין לעצמו בין לאחרים:
13 לרבנן תבעי לך - משום דנטולה אני מן היהודים ר' יוסי קתני לה ולדידיה ודאי לא הוי ענוי נפש וכדתניא בברייתא דלעיל:
14 כוליה פירקין ר' יוסי היא.