ר"ן על נדרים ע״ג ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ע״ג ב:ב׳
2 גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. דִּתְנַן: נוֹתְנִין לַבְּתוּלָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לְפַרְנֵס עַצְמָהּ. הִגִּיעַ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — אוֹכֶלֶת מִשֶּׁלּוֹ, וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. אֲבָל הַיָּבָם אֵינוֹ מַאֲכִיל בִּתְרוּמָה.
פירוש ר"ן על נדרים ע״ג ב:ב׳
2 גמ' ר"א ומשנה ראשונה אמרו דבר אחד - דכשהגיע זמנה לינשא ולא נשאת כיון שחייב בעלה במזונותיה חשבינן לה כנשואה לקצת דברים ואע"פ שאינה בבית בעלה. ר"א הא דאמרן דאמר במתני' בעלה מיפר נדריה בלא שותפותיה דאב:
3 היבם אינו מאכיל בתרומה - כדילפי' התם בפרק אע״פ כתובות דף נח. דקנין כספו אמר רחמנא והאי קנין דאחיו: