ר"ן על נדרים ס״ו ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« ר"ן על נדרים ס״ו ע״ב:ה׳ ר"ן על נדרים ס״ו ע״ב:ז׳ »

1 נדרים פתח ↗

אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא רֹאשָׁהּ נָאֶה? אָמְרוּ לוֹ: סְגַלְגַּל. שֶׁמָּא שְׂעָרָהּ נָאֶה? דּוֹמֶה לַאֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן. שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָאוֹת? טְרוּטוֹת הֵן. שֶׁמָּא אׇזְנֶיהָ נָאוֹת? כְּפוּלוֹת הֵן. שֶׁמָּא חוֹטְמָהּ נָאֶה? בָּלוּם הוּא. שֶׁמָּא שִׂפְתוֹתֶיהָ נָאוֹת? עָבוֹת הֵן. שֶׁמָּא צַוָּארָהּ נָאֶה? שָׁקוּט הוּא. שֶׁמָּא כְּרֵיסָהּ נָאֶה? צָבֶה הוּא. שֶׁמָּא רַגְלֶיהָ נָאוֹת? רְחָבוֹת כְּשֶׁל אֲווֹזָא. שֶׁמָּא שְׁמָהּ נָאֶה? ״לִכְלוּכִית״ שְׁמָהּ. אָמַר לָהֶן: יָפֶה קוֹרִין אוֹתָהּ לִכְלוּכִית, שֶׁהִיא מְלוּכְלֶכֶת בְּמוּמִין, וְשַׁרְיַיהּ.

2 הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

עיניו עגולות וכו'. שם מ"ד א' עיניו תרוטות וכמש"כ רש"י ותוס' שם ולעיל בהלכה ה' סתם כהערוך וכבר תמה הבעל מגיה שם בזה שתפס כמר וכמר ועי' שבת ל"א א' ונדרים ס"ו ב' ברש"י ובר"ן שם ועי' היטיב בערוך ערך טרוטות ובמוסף הערוך שם. ואפ"ל כי רבינו מפרש כפי' הערוך ועגולות יצא לו מהא דצירניות וכפירוש רש"י שם אולם מפירושו למשניות אינו נראה כן יעו"ש היטיב. והנה כאן מבואר דעין של אדם אינו עגול כ"כ ועי' לקמן פ"ב מהל' איסורי מזבח ה"ב דשם משמע דעין של אדם הוא עגול יעו"ש וי"ל דדרכו להיות עגול יותר משל בהמה אבל מ"מ הוא ארוך קצת ועי' במוסף הערוך שכתב דטרוטות הוא עיגול שיש לו אורך קצת יעו"ש ויש לעיין קצת בזה ואולי דזה דעת רש"י שכתב דצירניות הוא עגול יותר מטרוטות יעו"ש היטיב ויש נפק"מ הרבה בעגולים וכללו של דבר כל שנשתנה מדרכו מיקרי זה מום באדם אע"פ שיש לו עדיין קצת אורך.

3 נדרים פתח ↗

4 נדרים פתח ↗

5 נדרים פתח ↗

6 נדרים פתח ↗

6 סגלגל - עגול:

7 טרוטות - עגולות:

8 כפולות - גדולות:

9 בלום - סתום כמו אוצר בלום בבא בתרא דף נח.:

10 שקוט - קצר כדתנן בבכורות דף מג: צוארו שקוט:

11 צבה - נפוח:

4 בבא בתרא פתח ↗

מִטָּה שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – כֵּיצַד? כֹּל שֶׁאֵין תַּחְתֶּיהָ אֶלָּא סַנְדָּלִין בִּימוֹת הַחַמָּה, וּמִנְעָלִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ – דּוֹמָה לְאוֹצָר בָּלוּס.

5 בכורות פתח ↗

מַקָּבָן — דְּדָמֵי רֵישֵׁיהּ לְמַקָּבָן, ״וְשֶׁרֹאשׁוֹ שָׁקוּט״ — מִלְּפָנָיו, ״וּסְקִיפָת״ — מֵאֲחוֹרָיו, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שְׁקִיל פִּיסָּא. תָּנָא: וְצַוָּארוֹ שָׁקוּט וְשָׁמוּט. ״שָׁקוּט״ — דַּחֲבִיס מִחְבָּס, ״שָׁמוּט״ — דַּאֲרִיךְ וּשְׁמִיט.

« ר"ן על נדרים ס״ו ע״ב:ה׳ ר"ן על נדרים ס״ו ע״ב:ז׳ »