ר"ן על נדרים ס״ו א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ס״ו א:ד׳
4 ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה״, הוּתַּר הָרִאשׁוֹן — הוּתְּרוּ כּוּלָּן, הוּתַּר הָאַחֲרוֹן — הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין. הוּתַּר הָאֶמְצָעִי, הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה — מוּתָּר, הֵימֶנּוּ וּלְמַעְלָה — אָסוּר.
פירוש ר"ן על נדרים ס״ו א:ד׳
4 שאיני נהנה לזה ולזה - אוקי לה התם כגון שתלאן זה בזה ומש"ה הותר הראשון הותרו כולן שכולן היו תלויין בראשון:
5 הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין - שהראשונים אינם תלויין בו: