ר"ן על נדרים ס״ד ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ס״ד ב:ה׳
5 וְרַבָּנַן מַאי טַעְמַיְיהוּ? קָסָבְרִי: הָנְהוּ מִי מָיְיתִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״נִצִּים״ וְ״נִצָּבִים״, אֵינָן אֶלָּא דָּתָן וַאֲבִירָם. אֶלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶן.
פירוש ר"ן על נדרים ס״ד ב:ה׳
5 ורבנן מאי טעמייהו - מאי עבדי בהאי קרא:
6 קסברי הנהו מי מתו - בתמיה:
7 כל מקום שנא' נצים ונצבים אינן אלא דתן ואבירם - נצים שני אנשים עברים נצים שמות ב׳:י״ג נצבים כדכתיב שם ה ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם ולא ידעינן מאן נינהו אלמא אותן אנשים שהיו נצים שהלשינו למשה דתן ואבירם היו והם עצמם היו בעדת קרח ושמע מינה דלא מתו: