ר"ן על נדרים ס״ב א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ס״ב א:י״ב
12 אָמַר רָבָא: שְׁרֵי לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְמֵימַר ״צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן אֲנָא, שְׁרוֹ לִי תִּיגְרַאי בְּרֵישָׁא״, דִּכְתִיב: ״וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ״ — מָה כֹּהֵן נוֹטֵל בָּרֹאשׁ, אַף תַּלְמִיד חָכָם נוֹטֵל בָּרֹאשׁ. וְכֹהֵן מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב״, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְקִדַּשְׁתּוֹ״ — לְכׇל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה,
פירוש ר"ן על נדרים ס״ב א:י״ב
12 שרו לי תיגראי ברישא - התירו תגר שלי כלומר פסקו לי דיני תחלה:
13 ובני דוד כהנים היו - שהיו חכמים והי' דינם ככהנים: