ר"ן על נדרים נ״ד ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים נ״ד ב:ה׳
5 אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁהִקִּיז דָּם, דְּלָא אָכֵיל דָּגִים. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ עוֹפוֹת נָמֵי לָא אָכֵיל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּמְסוֹכַר וְאָכֵיל בִּישְׂרָא דְצִפְּרָא — פָּרַח לִבֵּיהּ כְּצִפְּרָא! וְתַנְיָא: אֵין מַקִּיזִין לֹא עַל דָּגִים, וְלֹא עַל עוֹפוֹת, וְלֹא עַל בָּשָׂר מָלִיחַ. וְתַנְיָא: הִקִּיז דָּם — לֹא יֹאכַל לֹא חָלָב, וְלֹא גְּבִינָה, וְלֹא בֵּיצִים, וְלֹא שַׁחֲלַיִים, וְלֹא עוֹפוֹת, וְלֹא בָּשָׂר מָלִיחַ! שָׁאנֵי עוֹפוֹת, דְּאֶפְשָׁר עַל יְדֵי שְׁלִיקָה.
פירוש ר"ן על נדרים נ״ד ב:ה׳
5 כגון שהקיז דם - קודם נדרו וכיון שכן לא נתכוון לאסור בשר דגים דהא בלאו הכי לא אכיל מינייהו דהא קשו להקזה:
6 אי הכי אפילו עופות נמי לא אכיל - ולישתרי בהו נמי ואמאי קתני אסור בעופות:
7 דסכר - הקזה של כתפים:
8 דאפשר על ידי שליקה - כשהן שלוקים הרבה לא מזקי ליה: