ר"ן על נדרים מ״א א:ה׳

5 כִּי הֲוָה גְּמִיר רַבִּי תְּלָת עֶשְׂרֵי אַפֵּי הִילְכָתָא, אַגְמְרֵיהּ לְרַבִּי חִיָּיא שִׁבְעָה מִנְּהוֹן. לְסוֹף חֲלַשׁ רַבִּי, אַהְדַּר רַבִּי חִיָּיא קַמֵּיהּ הָנְהוּ שִׁבְעָה אַפֵּי דְּאַגְמְרֵיהּ, שִׁיתָּא אַזְּדּוּ. הֲוָה הָהוּא קַצָּרָא, הֲוָה שְׁמִיעַ לֵיהּ לְרַבִּי כְּדַהֲוָה גָּרֵיס לְהוּ. אֲזַל רַבִּי חִיָּיא וּגְמַר יָתְהוֹן קַמֵּי קַצָּרָא וַאֲתָא וְאַהְדַּר יָתְהוֹן קַמֵּי רַבִּי. כַּד הֲוָה חָזֵי לֵיהּ רַבִּי לְהָהוּא קַצָּרָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי: אַתָּה עָשִׂיתָ אוֹתִי וְאֶת חִיָּיא. אִיכָּא דְאָמְרִי, הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת חִיָּיא, וְחִיָּיא עָשָׂה אוֹתִי.