ר"ן על נדרים מ״א א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים מ״א א:ג׳
3 אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אֵין הַחוֹלֶה עוֹמֵד מֵחׇלְיוֹ עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ עַל כֹּל עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַסֹּלֵחַ לְכׇל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכׇל תַּחֲלוּאָיְכִי״. רַב הַמְנוּנָא אָמַר: חוֹזֵר לִימֵי עֲלוּמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רֻטְפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו״. ״כׇּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחׇלְיוֹ״, אָמַר רַב יוֹסֵף: לוֹמַר דִּמְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ.
פירוש ר"ן על נדרים מ״א א:ג׳
3 חוזר לימי עלומיו - אחר שחלה ונתרפא מתחזק טבעו להיות יותר בריא ממה שהיה קודם חליו:
4 שנאמר רוטפש - נוטריקון רטוב ופש:
5 לומר דמשכח למודו - ימי עלומיו קדריש מענין העלמה: