ר"ן על נדרים ל״ט ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« ר"ן על נדרים ל״ט ע״ב:י״ב ר"ן על נדרים ל״ט ע״ב:ט״ז »

1 נדרים פתח ↗

דָּרֵשׁ רָבָא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב ״שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה״. שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ בִּזְבוּל מַאי בָּעֲיָין? וְהָא בְּרָקִיעַ קְבִיעִי! מְלַמֵּד שֶׁעָלוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ מֵרָקִיעַ לִזְבוּל, וְאָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דִּין לְבֶן עַמְרָם — אָנוּ מְאִירִים, וְאִם לָאו — אֵין אָנוּ מְאִירִין.

2 נדרים פתח ↗

13 והא ברקיע קביעי - כדכתיב ויתן אותם אלהים ברקיע השמים וזבול למעלה מן הרקיע הוא כדאיתא בפ' אין דורשין חגיגה יב::

14 אם אתה עושה דין לבן עמרם - ממחלקותו של קרח ומשמע להו דהאי קרא במחלקותו של קרח מדריש משום דביציאת מצרים ובקריעת ים סוף משתעי בספר חבקוק וכתיב ביה מחצת ראש מבית רשע ומשמע להו דהיינו קרח וכתיב בתריה שמש ירח עמד זבולה:

1 חגיגה פתח ↗

רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: שִׁבְעָה, וְאֵלּוּ הֵן: וִילוֹן, רָקִיעַ, שְׁחָקִים, זְבוּל, מָעוֹן, מָכוֹן, עֲרָבוֹת. וִילוֹן — אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם, אֶלָּא נִכְנָס שַׁחֲרִית וְיוֹצֵא עַרְבִית, וּמְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנּוֹטֶה כַדּוֹק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת״. רָקִיעַ — שֶׁבּוֹ חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְבוּעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם״. שְׁחָקִים — שֶׁבּוֹ רֵחַיִים עוֹמְדוֹת וְטוֹחֲנוֹת מָן לַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכוֹל וְגוֹ׳״.

« ר"ן על נדרים ל״ט ע״ב:י״ב ר"ן על נדרים ל״ט ע״ב:ט״ז »