ר"ן על נדרים ל״ט א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« ר"ן על נדרים ל״ח ע״ב:ח׳ ר"ן על נדרים ל״ט ע״א:ב׳ »

1 נדרים פתח ↗

גְּמָ׳ בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי בְּשֶׁנִּכְסֵי מְבַקֵּר אֲסוּרִין עַל חוֹלֶה — אֲפִילּוּ יוֹשֵׁב נָמֵי? אִי בְּשֶׁנִּכְסֵי חוֹלֶה אֲסוּרִין עַל הַמְבַקֵּר — אֲפִילּוּ עוֹמֵד נָמֵי לָא! אָמַר שְׁמוּאֵל: לְעוֹלָם בְּשֶׁנִּכְסֵי מְבַקֵּר אֲסוּרִין עַל הַחוֹלֶה, וּבִמְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין שָׂכָר עַל הַיְּשִׁיבָה, וְאֵין נוֹטְלִין שָׂכָר עַל הָעֲמִידָה.

2 נדרים פתח ↗

1 גמ' אי בשנכסי מבקר אסורין על החולה אפילו יושב נמי - דעומד מאי טעמא שרית ליה משום דמבקר מצוה דנפשיה עביד ונהי דחולה מתהני ממילא שרי וכיון שכן אפילו יושב נמי אית לך למישרי מהאי טעמא:

2 ואי בשנכסי חולה אסורין על המבקר אפילו עומד לא - שהרי נהנה בדריסת הרגל ומשום מצוה לית ליה לאתהנויי מאיסורא:

« ר"ן על נדרים ל״ח ע״ב:ח׳ ר"ן על נדרים ל״ט ע״א:ב׳ »