ר"ן על נדרים ל״א א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ל״א א:ד׳
4 אָמַר אַבָּיֵי: מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה קָתָנֵי. בְּתַרְתֵּי בָּבֵי קַמָּיָיתָא: יִשְׂרָאֵל וְכוּתִים — מְצֻוִּוין וְעוֹשִׂין, גּוֹיִם הָהוּא דְּעָבְדִי — עוֹשִׂין וְאֵינָם מְצֻוִּוין. בְּעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם: יִשְׂרָאֵל — מְצֻוִּוין וְעוֹשִׂין, כּוּתִים — מְצֻוִּוין וְאֵינָם עוֹשִׂין.
פירוש ר"ן על נדרים ל״א א:ד׳
4 אמר אביי מצווה ועושה קתני - כלומר שאין בכלל דבריו אלא מצווין ועושין:
5 בתרתי קמייתא - דהיינו שביתת שבת ואכילת שום ישראל וכותים מצווין ועושין: