1ואם מינן אבי יתומים. בחייו הרשות בידו. פי' ולא חשבינן להו כאפוטרופא דמפסיד דמסלקינן ליה. וכתב ר"י ז"ל דהרשות בידם גרסינן. והכי פירושו אם מינן אבי יתומים בחייו שהיה רגיל להפקיד להם הרשות ביד ב"ד למנותן עכשיו דאנן סהדי דניחא ליה לאב. וה"ג בתוספתא דב"ב פ"ח הל"ד ע"ש אין עושין אפוטרופין נשים ועבדים וקטנים ואם מינן אבי יתומים בחייו הרשות בידו ושמעינן מסיפא דאף באפוטרופוס שמינוהו ב"ד אין רשאין לעשות כל הדברים הנזכרים למעלה שלא לעשותן דהא בסיפא קתני ואם מינן אבי יתומים מכלל דעד השתא במינוהו ב"ד איירינן ומכל מקום כשנטלו רשות מב"ד הכל מותר וה"ג בתוספתא שם וכולן אם נטלו רשות מב"ד מותר שאין לך בדברים אלא מקומן ושעתן:2לאשתי ביתי ולשורי שדי. שהאשה עיקר הבית ורוב תבואות בכח שור:3מאי עבידתא דמזבנא. היך יכולה למכור:4יתומים שסמכו אצל בעל הבית. דינו כאפוטרופא אף לעשר הפירות ומכאן דיתומים שסמכו אצל בעל הבית דינו כאפוטרופא לכל דבר וכתב הראב"ד ז"ל דלא משבעינן ליה דהשתא מינהו אבי יתומים דאי לאו דעבד ליה נייח נפשא לא הוה ממני ליה אפוטרופא חששו דילמא מימנע כ"ש זה שסמכו אצלו וכן דעת הרמב"ן ז"ל והכי מוכח בפרק הכותב ואין דעת הרא"ש כן בספרו:5משוך פירי מיתמי. שמכרו היתומים פירות ומשכן הלוקח מהם ולא נתן דמים:6זול לא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש. כלומר היתומים כהקדש הן לא יהא כח הדיוט חמור משל הקדש ובהדיוט דבר תורה מעות קונות ותיקנו שתהא משיכה קונה והילכך כיון דבעלמא אין ההדיוט יכול לחזור בו כל שמכר להדיוט אף לגבי יתומים אע"ג דאמרינן דלא מקנו אלא בכספא אין הלוקח יכול לחזור בו ולא אמרו לא מקנו אלא בכספא אלא לתועלת היתומים:7אמשיכו פירי ליתמי. שקנו לצורך יתומים פירות ומשכום:8היינו דרב נהילאי. דאמר דלא מקנו אלא בכספא:9וליכא דיהיב להו. אם תהיה ידם על העליונה לעולם:10יהיב זוזי דיתמי אפירי זול לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש. פי' בהדיוט דכוותה יכול לחזור בו שאין המעות קונות:11דאמרינן להו נשרפו חטיך בעליה. וא"ת אמאי לא אמרינן הכי במשוך פירי מיתמי ואייקר וכי תימא דאמרי יתמי ללקוחות שלכם נשרף שקנה לכם משיכה אף כאן נאמר כן למוכרים י"ל שכך ה"ה כיון שאם רצו כסף ומשיכה קונין בשל יתומים לענין אונסין משעה ראשונה קנו אלא שאם חזרו בהן המקח בטל וכ"ז שלא חזרו אם נאנס ללוקח נאנס וכ"נ מדברי רש"י ז"ל:12יהיב זוזי ליתמי אפירי אייקור לא יהא כח הדיוט כו'. והרי הדיוט היה יכול לחזור בו דמעות אינן קונות כ"ש יתומים:13לכרגא. מס המלך שחייבין היתומים. וכן למזונות היתומים ולקבורת' מזבנינן בלא אכרזתא. שאי אפשר להמתין לדברים אלו ימי הכרזה:14כי היכי דלישתמעון מיליה. פירוש הרשות בידו לעשות כן כדי שיהיה מכובד וישמעו דבריו ולא יגזלוהו:15ולא אמיד. אינו מוחזק בעשיר ונמצא שהוא גונב משל יתומים:16אימור מציאה אשכח. וכתב הרמב"ן ז"ל דלא תלינן הכי אלא באפוטרופא שמינהו אבי יתומים אבל לא במינהו ב"ד שאין לב"ד למנות אלא גברא מהימנא ולא דסנו שומעניה וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"י מהלכות נחלות ורבינו ז"ל חולק עליהם דכיון דטעמא משום דלא מחזיקינן אינשי בגנבי לא שנא מינהו ב"ד ל"ש מינהו אביהן של יתומים דאי לא תימא הכי הוה ליה לגמרא למימר בהדיא עמרם צבעא אפוטרופא שמינהו אבי יתומים הוה כיון דתלי דינא בהכי:
