רמב"ן על ויקרא ו׳

« רמב"ן על ויקרא ה׳:ט״ו רמב"ן על ויקרא ז׳:ח׳ »

2 רש"י על ויקרא פתח ↗

צו את אהרן. אֵין צַו אֶלָּא לְשׁוֹן זֵרוּז מִיָּד וּלְדוֹרוֹת; אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס ספרא:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

1185 כמו שנאמר בתורה ויקרא א, ג שהעולה באה מן הבקר, ומן הכבשים והעזים שם פסוק י. אמנם העולה גם באה מן העוף שם פסוק יד. והרמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פ"א ה"א כתב "כל הקרבנות של מיני נפש חיה באין מחמשה מינין בלבד; מן הבקר ומן הכבשים ומן העזים ומן התורים ומן בני יונה". לכך צריך להבין מהו הביאור במה שכתב "מביא בהמה לעולה". ואולי כוונתו שבתחילת פרשת צו מדובר בבהמה, שמדובר באברי העולה, וכמו שכתב הרמב"ן ויקרא ו, ב "הנה הכתוב הזה מלמד שלא נקריב העולה בלילה, אבל אם נשחטה וזרק דמה ביום, נקטיר אבריה כל הלילה". ומדגיש זאת כדי להעמיד קרבן עולה לעומת המנחה המוזכרת מיד לאחר העולה; העולה באה מבהמה, והמנחה באה מהסולת. ולהלן לאחר ציון 1353 יבאר ששפלות המנחה היא כנגד הבחינה השניה של האדם היותו עבד ה'. וראה להלן הערה 1388.

3 רש"י על ויקרא פתח ↗

על בשרו. שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינְתַיִם זבחים י"ט:

4 רש"י על ויקרא פתח ↗

ופשט את בגדיו. אֵין זוֹ חוֹבָה אֶלָּא דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְלַכְלֵךְ בְּהוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן בְּגָדִים שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן תָּמִיד — בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶן קְדֵרָה לְרַבּוֹ, אַל יִמְזֹג בָּהֶן כּוֹס לְרַבּוֹ, לְכָךְ וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים פְּחוּתִין מֵהֶם ספרא:

7 רש"י על ויקרא פתח ↗

יקדש. לִהְיוֹת כָּמוֹהָ, שֶׁאִם פְּסוּלָה יִפָּסְלוּ, וְאִם כְּשֵׁרָה יֵאָכְלוּ כְּחֹמֶר הַמִּנְחָה שם:

10 זבחים פתח ↗

בַּעֲלֵי מוּמִין, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין – חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין, אֲבָל לֹא מַקְרִיבִין.

18 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

383 כי קרבן עולה הוא בבעלי חיים, והמנחה היא בסולת. וכן חטאת ושלמים הם גם בבעלי חיים, ולכך דומים יותר לעולה מאשר המנחה. ולהלן לאחר ציון 1353 יישב שאלה זו. והאברבנאל בתחילת ויקרא ויקרא א, א-ה שאל כן על הנאמר שם בשאלתו התשיעית: "למה זה זכרה התורה דיני המנחה ומיניה פרק ב קודם השלמים פרק ג. כי בהיות השלמים מן הבקר ומן הצאן, היה ראוי שיהיו בצוואה קודמים למנחה". ומה שכתב כאן "או חטאת או שלמים" כמסתפק בדבר, יוסבר היטב על פי דברי הרמב"ן ויקרא ו, יח, שעמד על כך שבפרשת ויקרא זבח שלמים פרק ג קדם לחטאת שם פרק ד, ואילו בפרשת צו החטאת ויקרא ו, יז-כג קדמה לזבח שלמים ויקרא ז, יא-כא, וז"ל: "היה הצווי בסדר ויקרא עולה ומנחה וזבח השלמים והחטאת... כי בתחילה דיבר בקרבנות הנדבה, ואחרי כן בקרבנות החובה על חטא. אבל בכאן היה הביאור לעולה ולמנחה ואחר כך בחטאת... כי רצה לבאר דיני קדשי קדשים, כי המשפט אחד להם... ואחרי כן יבאר דין קדשים קלים" ראה להלן הערה 1982. אם כן חטאת דומה יותר לעולה מאשר שלמים לעולה מצד ששניהם עולה וחטאת קדשי קדשים, ושלמים קדשים קלים. ומאידך גיסא, שלמים דומים יותר לעולה מאשר חטאת לעולה מצד ששניהם עולה ושלמים נדבה. לכך כתב כאן "או חטאת או שלמים", כי יש בזה מה שאין בזה. אמנם לפי זה לשונו כאן "והרי מנחה אינו דומה כלל לעולה" קצ"ב, שיש ביניהם דמיון מסוים מפאת היות שתיהן קדשי קדשים. ויש להעיר על שאלתו כאן, כי זו לא פעם ראשונה שהמנחה הוסמכה לעולה לפני שאר קרבנות, כי כך נאמר גם בפרשת ויקרא, שבתחילה ויקרא פרק א נזכר קרבן עולה, ולאחר מכן מנחה ויקרא פרק ב, ולאחר מכן שלמים ויקרא פרק ג, ולאחר מכן חטאת ויקרא פרק ד. א"כ מהו הקושי שבפרשת צו חזר והסמיך המנחה לעולה לפני שאר קרבנות. והאברבנאל ויקרא ו, א-ח בשאלתו האחת עשרה כתב בתוך דבריו: "ראוי היה שיזכור כאן הקרבנות כלם שנזכרו בסדר ויקרא זו אחר זו, העולה המנחה וכו'". ואם בסדר צו חוזר על מה שנקבע בסדר ויקרא, מה הוא סדר צו כי תלינו עליו.

20 יומא פתח ↗

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף רִידְיָיא. וּבְעוֹ רַבָּנַן רַחֲמֵי אַנְּשָׁמָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצְאָה מִן הַגּוּף, וּבַטְּלוּהּ. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי שֵׁילָא: הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ קוֹדֶם קְרִיאַת הַגֶּבֶר — דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּשְׁנֶה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ. וּבְאֵיזֶה תַּרְנְגוֹל אָמְרוּ — בְּתַרְנְגוֹל בֵּינוֹנִי. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹלִין לָרֶגֶל, עוֹמְדִין צְפוּפִין וּמִשְׁתַּחֲוִים רְווֹחִים, וְנִמְשָׁכִין אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת. מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְשָׁכִין אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת, וְעוֹמְדִים צְפוּפִין, כְּשֶׁהֵן מִשְׁתַּחֲוִין — מִשְׁתַּחֲוִין רְווֹחִים, וְזֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּמִּקְדָּשׁ. דִּתְנַן, עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם. וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם. וְלֹא אֵירַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְלֹא נִמְצָא פְּסוּל בָּעוֹמֶר, וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וּבְלֶחֶם הַפָּנִים. עוֹמְדִים צְפוּפִים, וּמִשְׁתַּחֲוִים רְווֹחִים. וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם. וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם. פָּתַח בְּמִקְדָּשׁ, וְסִיֵּים בִּירוּשָׁלַיִם! אִיכָּא תַּרְתֵּי אַחְרָנְיָיתָא בְּמִקְדָּשׁ. דְּתַנְיָא: מֵעוֹלָם לֹא כִּבּוּ גְּשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. וַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה, אֲפִילּוּ כׇּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וּמְנַשְּׁבוֹת בּוֹ — אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָתַנְיָא רַב שְׁמַעְיָה בְּקַלְנְבוֹ: שִׁבְרֵי כְּלֵי חֶרֶס, נִבְלָעִין בִּמְקוֹמָן, וְאָמַר אַבָּיֵי: מוּרְאָה, וְנוֹצָה, וְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְדִישּׁוּן הַמְּנוֹרָה — נִבְלָעִין בִּמְקוֹמָן! פְּסוּלֵי תְּלָתָא הָווּ? חַשְׁבִינְהוּ בְּחַד, אַפֵּיק תְּרֵי וְעַיֵּיל תְּרֵי. אִי הָכִי, בְּלוּעִין נָמֵי תְּרֵי הָווּ? חַשְּׁבִינְהוּ בְּחַד. חָסְרוּ לְהוּ! אִיכָּא נָמֵי אַחֲרִיתִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נֵס גָּדוֹל הָיָה נַעֲשָׂה בְּלֶחֶם הַפָּנִים, סִלּוּקוֹ כְּסִדּוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָשׂוּם לֶחֶם חוֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ״. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאָמַר רַבִּי לֵוִי: דָּבָר זֶה מָסוֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ: מְקוֹם אָרוֹן — אֵינוֹ מִן הַמִּדָּה. וְאָמַר רַבְנַאי אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּרוּבִים — בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין! נִיסֵּי דְבָרַאי — קָא חָשֵׁיב, נִיסֵּי דְגַוַּאי — לָא קָא חָשֵׁיב. אִי הָכִי, לֶחֶם הַפָּנִים נָמֵי נִיסֵּי דְגַוַּאי הוּא! לֶחֶם הַפָּנִים נִיסֵּי דְבָרַאי הוּא, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר״, טָהוֹר — מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא, כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא, וְכׇל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת אֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה, וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי טוּמְאָה. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתוֹ לְעוֹלֵי רְגָלִים, וְאוֹמְרִים לָהֶם: רְאוּ חִיבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁסִּילּוּקוֹ כְּסִדּוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָשׂוּם לֶחֶם חוֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ״. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נָטַע בּוֹ כׇּל מִינֵי מְגָדִים שֶׁל זָהָב, וְהָיוּ מוֹצִיאִין פֵּירוֹתֵיהֶן בִּזְמַנָּן, וּכְשֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן נוֹשְׁרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ״. וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לַהֵיכָל יָבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפֶרַח לְבָנוֹן אוּמְלָל״, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּרוֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ״. נִיסֵּי דִּקְבִיעִי לָא קָא חָשֵׁיב. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי: אָרוֹן וּכְרוּבִים נָמֵי, נִיסֵּי דִּקְבִיעִי נִינְהוּ. אָמַר מָר: וַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה. וּמִי הֲוָה עָשָׁן בְּמַעֲרָכָה? וְהָתַנְיָא: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בָּאֵשׁ שֶׁל מַעֲרָכָה: רְבוּצָה כַּאֲרִי, וּבָרָה כַּחַמָּה, וְיֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ, וְאוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין, וְאֵינָהּ מַעֲלָה עָשָׁן! כִּי קָא אָמְרִינַן — בִּדְהֶדְיוֹט. דְּתַנְיָא: ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם, מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט. רְבוּצָה כַּאֲרִי. וְהַתַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים: אֲנִי רְאִיתִיהָ, וּרְבוּצָה כְּכֶלֶב! לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, כָּאן — בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי. וּבְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי מִי הֲוַאי? וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא: מַאי דִּכְתִיב: ״וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבֵד״, וְקָרֵינַן ״וְאֶכָּבְדָה״. מַאי שְׁנָא דִּמְחוּסַּר הֵ״א — אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בֵּין מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וְאֵלּוּ הֵן: אָרוֹן וְכַפּוֹרֶת וּכְרוּבִים, אֵשׁ, וּשְׁכִינָה, וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ, וְאוּרִים וְתוּמִּים. אָמְרִי: אִין, מִיהְוָה הֲוָה, סַיּוֹעֵי לָא מְסַיְּיעָא. תָּנוּ רַבָּנַן, שֵׁשׁ אִשּׁוֹת הֵן: יֵשׁ אוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, וְיֵשׁ שׁוֹתָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת, וְיֵשׁ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה, וְיֵשׁ אוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין, וְיֵשׁ אֵשׁ דּוֹחָה אֵשׁ, וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ. יֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹתָה — הָא דִּידַן. שׁוֹתָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת — דְּחוֹלִין. אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה — דְּאֵלִיָּהוּ, דִּכְתִיב: ״וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה״. אוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין — דְּמַעֲרָכָה. יֵשׁ אֵשׁ דּוֹחָה אֵשׁ — דְּגַבְרִיאֵל, וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ — דִּשְׁכִינָה, דְּאָמַר מָר: הוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בֵּינֵיהֶם וּשְׂרָפָן. וַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה, אֲפִילּוּ כׇּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ? וְהָאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג הַכֹּל צוֹפִין לַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה. נוֹטֶה כְּלַפֵּי צָפוֹן — עֲנִיִּים שְׂמֵחִין וּבַעֲלֵי בָתִּים עֲצֵבִין, מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מְרוּבִּין וּפֵירוֹתֵיהֶן מַרְקִיבִין. נָטָה כְּלַפֵּי דָרוֹם — עֲנִיִּים עֲצֵבִין, וּבַעֲלֵי בָתִּים שְׂמֵחִין, מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מוּעָטִין, וּפֵירוֹתֵיהֶן מִשְׁתַּמְּרִין. נָטָה כְּלַפֵּי מִזְרָח — הַכֹּל שְׂמֵחִין. כְּלַפֵּי מַעֲרָב — הַכֹּל עֲצֵבִין! דְּאָזֵיל וְאָתֵי כְּדִיקְלֵי, וְאִבַּדּוֹרֵי לָא הֲוָה מִיבַּדַּר. אָמַר מָר: כְּלַפֵּי מִזְרָח — הַכֹּל שְׂמֵחִין, כְּלַפֵּי מַעֲרָב — הַכֹּל עֲצֵבִין. וּרְמִינְהוּ: מִזְרָחִית — לְעוֹלָם יָפָה, מַעֲרָבִית — לְעוֹלָם קָשָׁה, רוּחַ צְפוֹנִית — יָפָה לַחִטִּין בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ, וְקָשָׁה לַזֵּיתִים בִּזְמַן שֶׁהֵן חוֹנְטִין, רוּחַ דְּרוֹמִית — קָשָׁה לַחִטִּין בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ, וְיָפָה לַזֵּיתִים בִּזְמַן שֶׁהֵן חוֹנְטִין. וְאָמַר רַב יוֹסֵף, וְאִיתֵּימָא מָר זוּטְרָא: וְסִימָנָיךְ — שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן, וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם. הַאי מְרַבֵּה דִּידֵיהּ, וְהַאי מְרַבֵּה דִּידֵיהּ! לָא קַשְׁיָא: הָא — לַן, וְהָא — לְהוּ. הֲדַרַן עֲלָךְ שִׁבְעַת יָמִים

23 רש"י על ויקרא פתח ↗

וכל חטאת וגו'. שֶׁאִם הִכְנִיס מִדַּם חַטָּאת הַחִיצוֹנָה לִפְנִים פְּסוּלָה:

1 אָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כִּי שָׁם יְצַוֶּה בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּנוֹת וְיִשְׂרָאֵל מְבִיאִים אוֹתָם. וְכָאן אָמַר צַו אֶת אַהֲרֹן כִּי יְדַבֵּר בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת וְהַכֹּהֲנִים יַעֲשׂוּ אוֹתָם. וְכָתַב רַשִׁ"י רש"י על ויקרא ו':ב' אֵין צַו אֶלָּא זֵרוּז, מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּיוֹתֵר הָיָה צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. וּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵינוֹ עַל זוֹ הַצַּוָּאָה, כִּי כָּאן אֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס לִבְנֵי אַהֲרֹן הַמְּצֻוִּין בָּהּ, אֲבָל יֵשׁ לָהֶם רֶוַח וְשָׂכָר בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת גַּם בָּעוֹלָה, אֲבָל אָמַר תַּנָּא קַמָּא אֵין צַו אֶלָּא זֵרוּז מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, לוֹמַר שֶׁהַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁיִּרְצֶה הַכָּתוּב לְזָרֵז בָּהֶם וְלוֹמַר שֶׁיַּעֲשֶׂה מִיָּד וְיִנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת יֹאמַר בָּהֶן "צַו", וּבִשְׁאָר הַפָּרָשִׁיּוֹת יֹאמַר "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" אוֹ "אֱמֹר לָהֶם". וּבָא רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחְלֹק וְלוֹמַר שֶׁפְּעָמִים יָבֹא הַלָּשׁוֹן הַזֶּה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, בַּעֲבוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס, כְּגוֹן הַצַּוָּאָה הָאֲמוּרָה בְּשֶׁמֶן הַמָּאוֹר, וּכְגוֹן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם עָרִים לָשָׁבֶת". וְיִתָּכֵן שֶׁנֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ בְּצַו זֶה חֶסְרוֹן כִּיס לַכֹּהֲנִים בַּעֲבוּר "זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו" הַנִּמְשָׁךְ בְּצַוָּאָה זוֹ. אֲבָל בִּתְחִלַּת סִפְרֵי בְּעִנְיַן מַחְלֹקֶת הִיא שְׁנוּיָה שָׁם:

2 זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה הֲרֵי הָעִנְיָן הַזֶּה בָּא לְלַמֵּד עַל הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים שֶׁהוּא כָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה, וּלְלַמֵּד עַל הַפְּסוּלִים אֵיזֶה מֵהֶם אִם עָלָה יֵרֵד וְאֵיזֶה מֵהֶם אִם עָלָה לֹא יֵרֵד, שֶׁכָּל "תּוֹרַת" לְרַבּוֹת הוּא, תּוֹרָה אַחַת לְכָל הָעוֹלִים וַאֲפִלוּ פְּסוּלִים שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על ויקרא ו':ב'. וְאֵין הַתּוֹרָה הַזּוֹ לְכָל הָעוֹלִים אֶלָּא לְכָל הָעוֹלוֹת, שֶׁהַנְּסָכִים אִם עָלוּ יֵרְדוּ, וַאֲפִילּוּ נְסָכִים כְּשֵׁרִים וְהַזֶּבַח פָּסוּל אוֹ הַזֶּבַח כָּשֵׁר וּנְסָכִים פְּסוּלִים וְכָל שֶׁכֵּן שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים, בְּכֻלָּן הַזֶּבַח לֹא יֵרֵד וּנְסָכִים יֵרְדוּ, שֶׁזֶּהוּ רִבּוּיוֹ שֶׁל מִקְרָא, "תּוֹרַת הָעוֹלָה" - תּוֹרָה אַחַת לְכָל הָעוֹלוֹת וְלֹא לַנְּסָכִים וְלֹא לַדָּם, כְּדִבְרֵי ר' יְהוֹשֻׁעַ בת"כ ובזבחים ט א. וְהִנֵּה הַכָּתוּב הַזֶּה מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נַקְרִיב הָעוֹלָה בַּלַּיְלָה, אֲבָל אִם נִשְׁחֲטָה וְזָרַק דָּמָהּ בַּיּוֹם נַקְטִיר אֵיבָרֶיהָ כָּל הַלַּיְלָה וְכֵן חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים. וּפֵרוּשׁ "הִיא הָעוֹלָה" כְּמוֹ תִּהְיֶה הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה, וְאָמַר "הִיא" לַמִּעוּט שֶׁדָּרְשׁוּ בּוֹ, וּכְפִי הַמִּדְרָשׁ בת"כ כאן אֵין הַכָּתוּב מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲלֶה הָאֵבָרִים מִן הָאָרֶץ לַמִּזְבֵּחַ בַּלַּיְלָה, שֶׁכְּבָר לָמְדוּ זֶה מִפָּסוּק אַחֵר שמות כג יח, "לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר", כִּי מִשָּׁם יִלְמְדוּ מכילתא משפטים כ יח שֶׁיִּהְיוּ פְּסוּלִין בְּלִינָה עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה וּמַעֲלָן כָּל הַלַּיְלָה, וְכָאן יְדַבֵּר בָּאֵבָרִים שֶׁהֵן כְּבָר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ בַּיּוֹם שֶׁמְּהַפְּכִין בָּהֶן כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר. וּלְכָךְ אָמַר "הָעוֹלָה", שֶׁכְּבָר עוֹלָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְלִמֵּד עוֹד שֶׁאֲפִלּוּ פְּסוּלִין לֹא יֵרְדוּ וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ, וְשֶׁהַנְּסָכִים יֵרְדוּ וְכֵן הַדָּם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי:

3 וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ יֹאמַר שֶׁתּוּקַד בַּמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה, כִּי מִצְוָה שֶׁיָּשִׂימוּ בַּיּוֹם עֵצִים הַרְבֵּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַכְּלוּ לְגַמְרֵי וְיִכְבֶּה הָאֵשׁ מִמֶּנּוּ. וּלְפִי דַּעְתִּי מַה שֶׁאָמַר ויקרא ו':ו' "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" מִצְוָה לַכֹּהֲנִים בְּקִיּוּם הָאֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ויקרא ו':ה' "וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים", וְצִוָּה שֶׁיִּזָּהֲרוּ בָּזֶה וְיַעַרְכוּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה שֶׁתּוּקַד הָאֵשׁ תָּמִיד כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, וְהִזְהִיר בְּלָאו שֶׁלֹּא תִּכְבֶּה לְעוֹלָם. וְהִנֵּה אִם נִתְעַצְּלוּ הַכֹּהֲנִים וְכָבְתָה הָאֵשׁ עָבְרוּ בְּלָאו. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ יומא מה שֶׁהָיְתָה מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה לְקִיּוּם הָאֵשׁ. וּמַה שֶׁאָמַר ויקרא ו':ה' "וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה" מִקְרָא יָתֵר, וְנִדְרָשׁ לְרַבּוֹתֵינוּ תורת כהנים פרק ב ז בְּכָל אָדָם, מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְּכַבֶּה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, וַאֲפִילּוּ כִּבָּה מִן הַמַּעֲרָכָה גַּחֶלֶת אַחַת לוֹקֶה, בֵּין שֶׁכִּבָּה אוֹתָהּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ בֵּין שֶׁהוֹרִידָהּ וְכִבָּה אוֹתָהּ לְמַטָּה, וְכִמְדֻמֶּה לִי שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא בְּלָאו אֶחָד:

1 וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד הִיא הַכֻּתֹּנֶת, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִדּוֹ", שֶׁתְּהֵא כְּמִדָּתוֹ. עַל בְּשָׂרוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינְתַיִם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על ויקרא ו':ג'. וְהִנֵּה תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן צְרִיכָה בִּגְדֵי כְּהֻנָּה וְאֵין עֲבוֹדָה בִּשְׁנֵי הַבְּגָדִים מֵהֶם, אֲבָל הִזְכִּיר אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם לְדָבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהֶם כָּאן, לוֹמַר שֶׁתְּהֵא הַכֻּתֹּנֶת כְּמִדָּתוֹ, וְהָעִנְיָן לוֹמַר שֶׁאִם הָיוּ מְסֻלָּקִין, קְצָרִים וְאֵינָן מַגִּיעִין עַד רַגְלָיו וְעָבַד בָּהֶן עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, וְלִמֵּד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּינוֹ וְלֹא בֵּין הַמִּכְנָסַיִם לִבְשָׂרוֹ כְּלוּם, וְהוּא הַדִּין שֶׁצְּרִיכָה כָּל בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, כִּי כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב שֶׁהִיא צְרִיכָה בְּגָדִים לָמַדְנוּ שֶׁהִיא צְרִיכָה אַרְבָּעָה לְהֶדְיוֹט וּשְׁמֹנֶה לְכֹהֵן גָּדוֹל. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי כג וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים צו ב א, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "יִלְבָּשׁ", לְהָבִיא אֶת הַמִּצְנֶפֶת וְאֶת הָאַבְנֵט. וְאוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על ויקרא ו':ג' תִּרְגֵּם "מִדּוֹ" - "לְבוּשִׁין", וְנִרְאֶה כִּי אֶצְלוֹ "מִדּוֹ" - שֵׁם יִכְלֹל כָּל בְּגָדָיו, כְּאִלּוּ אָמַר וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן בִּגְדֵי בַּד, וְכֵן "מַדָּיו קְרוּעִים" שמואל א ד יב, "שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו" תהלים קלג ב, עַל פִּי מַלְבּוּשָׁיו, "חָגוּר מִדּוֹ לְבוּשׁוֹ" שמואל ב כ ח, וְיִהְיֶה זֶה כְּדַעַת הָאוֹמֵר אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט לֹא זֶהוּ אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל יומא יב:

1 וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו אֵין זֶה חוֹבָה אֶלָּא דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְלַכְלֵךְ בְּגָדִים שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בָּהֶם בְּהוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן, בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶן קְדֵרָה לְרַבּוֹ אַל יִמְזֹג בָּהֶן כּוֹס לְרַבּוֹ, לְכָךְ אָמַר "וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים" - פְּחוּתִים מֵהֶם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על ויקרא ו':ד'. וְהַכַּוָּנָה לְרַבּוֹתֵינוּ בָּזֶה לוֹמַר שֶׁהוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן צְרִיכָה בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, וְאֵין "בְּגָדִים אֲחֵרִים" בִּגְדֵי חוֹל, אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי מִנַּיִן אָמַר הָרַב שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה, כִּי נִרְאֶה שֶׁמִּצְוָה הִיא עַל הַכֹּהֵן שֶׁהַבְּגָדִים שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶם הַקָּרְבָּנוֹת גַּם הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן יִהְיוּ בְּגָדִים נְקִיִּים, לֹא יְשַׁמֵּשׁ בְּאוֹתָן אֲשֶׁר הוֹצִיא הַדֶּשֶׁן. וְהַמִּצְוָה מִדֶּרֶךְ מוּסַר הָעֶבֶד לְרַבּוֹ, וּלְכָךְ יִהְיוּ לַכֹּהֲנִים הַבְּגָדִים הַחֲמוּדוֹת לָעֲבוֹדוֹת וְהַפְּחוּתִים לְהוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן. וְכָל זֶה לְפִי הַסְּבָרָא הַזּוֹ שֶׁכְּתָבָהּ הָרַב, אֲבָל יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שָׁם בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא יומא כ"ג אוֹמֵר שֶׁאֵין הוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן צְרִיכָה בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, וְיֹאמַר "וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים" - בִּגְדֵי חוֹל. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא בְּכָךְ הוּא שֶׁיְּצַוֶּה עָלָיו שֶׁלֹּא יְלַכְלֵךְ בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ בְּהוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן אֲבָל יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי חוֹל:

1 וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הוֹסִיפָהּ הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ כְּפִי פְּשׁוּטָהּ אַרְבַּע מִצְוֹת בַּמִּנְחָה, שֶׁתְּהֵא נֶאֱכֶלֶת מַצּוֹת ויקרא ו':ט', וְשֶׁתְּהֵא נֶאֱכֶלֶת בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד שם, וְשֶׁיֹּאכַל אוֹתָהּ כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן ויקרא ו':י"א, וְשֶׁיִּקְדַּשׁ כָּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶן שם. וּכְפִי מִדְרָשׁוֹ דְּבָרִים הַרְבֵּה מְחֻדָּשִׁים בָּהּ, שֶׁאֲפִלּוּ מִנְחַת כֹּהֲנִים שֶׁאֵינָהּ נִקְמֶצֶת טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, וְשֶׁיַּגִּישׁ אוֹתָהּ לִפְנֵי ה' שֶׁהוּא קֶרֶן מַעֲרָבִית וְאֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא קֶרֶן דְּרוֹמִית, וְנִמְצָא שֶׁטְּעוּנָה הַגָּשָׁה לְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית זבחים סג, "וְהֵרִים מִמֶּנּוּ" - מִן הַמְחֻבָּר, שֶׁלֹּא יָבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד בִּשְׁנֵי כֵּלִים מנחות כד, וְשֶׁלֹּא יַעֲשֶֹה מִדָּה לַקֹּמֶץ שם יט, וְאָמַר "לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ" לְהַקִּישׁ כָּל הַמְּלָאכוֹת לָאֲפִיָּה, שֶׁאַף לִישָׁתָהּ וַעֲרִיכָתָהּ וְכָל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁבָּהּ עוֹבֵר בְּלָאו וְלוֹקֶה עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ מנחות נה:

1 חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי שֶׁאַף לְחַלֵּק אֵינָם רַשָּׁאִין אֶלָּא לְאַחַר מַתְּנוֹת הָאִשִּׁים, וּמִכָּאן לָמַדְנוּ לְכָל הַקֳּדָשִׁים, דִּכְתִיב "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא" תורת כהנים פרק ג ב. וְלֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם, שֶׁאַף הַשִּׁירַיִם אֲסוּרִים בְּחִמּוּץ מנחות נה, וְכַחַטָּאת וְכָאָשָׁם לִמֵּד מַה חַטָּאת מִן חֻלִּין בַּיּוֹם וּבְיַד יְמָנִית אַף זוֹ מִן הַחֻלִּין בַּיּוֹם וּבְיַד יְמָנִית תורת כהנים פ"ג ג. וְכָל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן - שֶׁאֲפִילּוּ בַּעֲלֵי מוּמִין בַּמַּחְלֹקֶת זבחים צח, וְהוֹסִיפָה בַּכֹּהֲנִים "וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל" ויקרא ו':ט"ז, וְאָמַר הָרַב בַּמּוֹרֶה הַנְּבֻכִים ג מו כִּי הַטַּעַם בַּעֲבוּר שֶׁכָּל כֹּהֵן מַקְרִיב קָרְבָּנוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְאִם יַקְרִיב מִנְחָה וְיֹאכְלֶנָּה הוּא בְּעַצְמוֹ כְּאִלּוּ לֹא הִקְרִיב דָּבָר, כִּי מִנְחַת יָחִיד לֹא יַקְרִיב מִמֶּנָּה כִּי אִם הַלְּבוֹנָה וְהַקֹּמֶץ, וְלֹא דַּי מִעוּט זֶה הַקָּרְבָּן אֶלָּא שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ וְיִדְמֶה שֶׁלֹּא הִקְרִיב קָרְבָּן כְּלָל, וְלָכֵן יִשְׂרְפוּ אֶת כֻּלָּהּ:

1 זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת הָיָה הַצִּוּוּי בְּסֵדֶר וַיִּקְרָא עוֹלָה וּמִנְחָה וְזֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, כִּי בַּתְּחִלָּה דִּבֵּר בְּקָרְבְּנוֹת הַנְּדָבָה וְאַחֲרֵי כֵן בְּקָרְבְּנוֹת הַחוֹבָה עַל חֵטְא. אֲבָל בְּכָאן הָיָה הַבֵּאוּר לָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְאח"כ בַּחַטָּאת וּבָאָשָׁם, כִּי רָצָה לְבָאֵר דִּינֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים כִּי הַמִּשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּמִּנְחָה ויקרא ו':י' "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם", וְאַחֲרֵי כֵּן יְבָאֵר דִּין קָדָשִׁים קַלִּים. וְהִנֵּה יְחַדֵּשׁ בְּפָרָשָׁה זוֹ דְּבָרִים רַבִּים, "זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת" - תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַחַטָּאוֹת, שֶׁאַף חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת דָּמָן טָעוּן כִּבּוּס, יָכוֹל אַף חַטַּאת הָעוֹף, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". וְאָמַר "בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי ה'" - שֶׁכָּל הַחַטָּאוֹת לֹא תְּהֵא שְׁחִיטָתָן אֶלָּא בַּצָּפוֹן שם מח, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כֵּן בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא אֶלָּא בְּחַטַּאת נָשִׂיא ד כד וְיָחִיד ד כט, וְכָאן נִתְרַבּוּ כֻּלָּן, חַטֹּאות הַצִּבּוּר וְחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת. עוֹד דָּרְשׁוּ תורת כהנים פרשה ג ב "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" - לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁחִיטָתָן אֶלָּא בַּצָּפוֹן, לְפִי שֶׁבְּכָל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים הִטְעִין צָפוֹן. "הִיא" - פְּרָט לְתוֹדָה וְאֵיל נָזִיר. וְעוֹד נָתַן עַתָּה בְּשַׂר הַחַטָּאוֹת לִבְנֵי אַהֲרֹן ויקרא ו':כ"ב, וְצִוָּה שֶׁיֹּאכְלוּהָ בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד ויקרא ו':י"ט הַזְּכָרִים מֵהֶן וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן, וְחִדֵּשׁ דִּינִין הַרְבֵּה בַּנִּבְלָעִים מִן הַחַטָּאת ויקרא ו':כ'-כ"א:

1 תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ הֶחְמִיר הַכָּתוּב בַּדָּם הַנִּבְלָע בַּבֶּגֶד לַעֲשׂוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר הָיָה קֹדֶם הַזָּיָה שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ לַקְּלָעִים. וְאָמַר "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר" וְאַף הוּא בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ הוּא נִשְׁבָּר וְהַחֲרָסִים נִבְלָעִין בִּמְקוֹמָם, וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה כְּלָל. וְכֵן הַמְּרִיקָה וְהַשְּׁטִיפָה בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ הוּא, כִּי כָל הַכְּתוּבִים נִמְשָׁכִים אֶל "מָקוֹם קָדוֹשׁ" שֶׁהִזְכִּיר:

1 וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ שֶׁאִם הִכְנִיס מִדַּם חַטָּאת הַחִיצוֹנָה לִפְנִים פְּסוּלָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על ויקרא ו':כ"ג. וּכְפִי הַדַּעַת הַזּוֹ מַה שֶׁאָמַר "לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ" אֵינוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁזּוֹ אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת שֶׁהֲרֵי נִפְסְלָה בַּהֲבָאָה זוֹ, וּמִפְּנֵי זֶה הַפְּסוּל שֶׁלָּהּ הִיא נִשְׂרֶפֶת. אֲבָל אָמַר "לְכַפֵּר" שֶׁאִם הִכְנִיסָהּ לִפְנִים עַל דַּעַת לְכַפֵּר, שֶׁיַּזֶּה מִמֶּנָּה שָׁם כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת פְּנִימִית, אע"פ שֶׁלֹּא כִּפֵּר בָּהּ, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא הִזָּה מִדָּמָהּ כְּלוּם, נִפְסְלָה מִשְּׁעַת כְּנִיסָה וְתִשָּׂרֵף. וְאֶפְשָׁר שֶׁאִם הִכְנִיסָהּ עַל דַּעַת שֶׁלֹּא לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה כְּלָל, שֶׁתְּהֵא כְּשֵׁרָה. וּכְדִבְרֵי ר' שִׁמְעוֹן זבחים פב אֵינָהּ פְּסוּלָה אֶלָּא אִם כֵּן כִּפֵּר בְּדָמָהּ, שֶׁעָשָׂה בָּהּ הַזָּאוֹת כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת פְּנִימִית, וּלְכָךְ אָמַר הַכָּתוּב "לְכַפֵּר", לֹא שֶׁכִּפְּרָה אֶלָּא שֶׁהוּא הֵבִיא מִדָּמָהּ לְכַפֵּר בָּהּ וְכִפֵּר כְּפִי מַחְשַׁבְתּוֹ. וּפֵרוּשׁ "לִפְנִים" שֶׁהִכְנִיס הַדָּם לַהֵיכָל. וְכֵן אִם הִכְנִיס מִדַּם פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ וְהֶעְלֵם דָּבָר וּשְׂעִירֵי ע"ז לִפְנַי וְלִפְנִים, שֶׁכֻּלָּן לִפְנִים מִמְּקוֹמָן הִכְנִיסָן וּפְסוּלִין. וְאָמַר "מִדָּמָהּ" שֶׁאֲפִלּוּ מִקְצָת דָּמָהּ פּוֹסֵל, שֶׁאִם קִבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת וְהִכְנִיס אֶחָד מֵהֶן לִפְנִים פְּסוּלָה שם. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בַּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁצִּוָּה כְּבָר בִּשְׂרֵפָתָן וּבָא כָּאן לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתָן, כִּי הַפָּרָשָׁה לְהַשְׁלִים דִּינֵי הַחַטָּאוֹת. וְזֶהוּ מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פרק ח ח וּבִזְבָחִים שם:

2 רמב"ן על ויקרא פתח ↗

נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת, וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה לַמִּזְבֵּחַ. אֵי זֶהוּ הֶקְדֵּשׁ שֶׁבָּא לְרַצּוֹת, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הֶקְדֵּשׁ מִזְבֵּחַ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על ויקרא כ"ב:כ"ג. וּלְפִי זֶה צָרִיךְ שֶׁנִּדְרֹשׁ "נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה" - יֹאמַר שֶׁנַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ נְדָבָה אוֹ נֶדֶר לְבֶדֶק הַבַּיִת אֲבָל לֹא לְרָצוֹן עַל הַמִּזְבֵּחַ, כִּי אֵין בֵּין נֶדֶר וּנְדָבָה בָּעִנְיָן הַזֶּה כְּלוּם, שְׁנֵיהֶם מֻתָּרִין לְבֶדֶק הַבַּיִת וַאֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ. וּכְבָר הִזְכִּיר זֶה הַכָּתוּב בָּעוֹלָה "לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם" ויקרא כ"ב:י"ח, וּבַשְּׁלָמִים "לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה" ויקרא כ"ב:כ"א, וְכָךְ מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ בְּת"כ פרק ז ו. וְיִתָּכֵן שֶׁנְּתַקֵּן בְּיִשּׁוּב לְשׁוֹן הַמִּקְרָא כִּי בַּעֲבוּר שֶׁרֹב הַנְּדָבוֹת לְבֶדֶק הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּמִּשְׁכָּן "כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת ה'" שמות לה ה, וְכֵן בַּמִּקְדָּשׁ "אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי" דברי הימים א כט יז, וְכֵן בְּבַיִת שֵׁנִי "עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים" עזרא א ד, וְכֵן כָּתוּב בְּבֶדֶק הַבַּיִת "כָּל כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב אִישׁ לְהָבִיא בֵּית ה'" מלכים ב יב ה וְהוּא הַנְּדָבָה. וְהַטַּעַם כִּי אֵין בְּעִנְיַן בֶּדֶק הַבַּיִת חִיּוּב, רַק נִדְבַת הַנֶּפֶשׁ. וּמִנְהַג הַנּוֹתְנִים לְבֶדֶק הַבַּיִת כִּי בִּנְדָבָה יָבִיאוּ "הֲרֵי זוֹ לַבִּנְיָן", לְפִיכָךְ כָּל מָקוֹם שֶׁיַּזְכִּיר נְדָבָה סְתָם הוּא לְבֶדֶק הַבַּיִת, עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ בּוֹ לְעוֹלָה אוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה בפסוקים יח כא. וְהַנֶּדֶר יֵאָמֵר סְתָם לְקָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ, "לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה" תהלים קטז יז, "נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ בְּחַצְרוֹת בֵּית ה'" שם שם יח יט, "אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי" שם סו יג, "עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ" שם נו יג, וְהַנּוֹתְנִים לַמִּזְבֵּחַ בִּנְדָרִים יָבִיאוּ, אִם יַצְלִיחֵנִי אֱלֹהִים אָבֹא לְפָנָיו בְּעוֹלָה. וּלְפִיכָךְ יֹאמַר הַכָּתוּב בְּכָאן וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ לְכָל אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, וּלְנֵדֶר לַה' לֹא יֵרָצֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ויקרא כ"ב:כ' "לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם", כִּי לֹא אָמַר הַכָּתוּב "נְדָבָה תַּקְרִיב אוֹתוֹ" כַּלָּשׁוֹן הַבָּא בְּכָל הַפָּרָשָׁה, אֲבָל אָמַר "תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ", כְּלוֹמַר תַּעֲשֶׂה אַתָּה מִמֶּנּוּ כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ, אֲבָל לְנֶדֶר לְרָצוֹן לֹא יִהְיֶה. וְהֻצְרְכוּ חֲכָמִים לֵאמֹר כָּךְ כִּי לֹא יִתָּכֵן בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁיִּהְיוּ הַמּוּמִים כֻּלָּם, הַגָּרָב וְהַיַּלֶּפֶת וַאֲפִילּוּ הַמָּעוּךְ וְהַכָּתוּת, אֲסוּרִין בְּכָל קָרְבָּן, בֵּין בְּנֶדֶר וּבֵין בִּנְדָבָה, וְיִהְיֶה הַשָּׂרוּעַ וְהַקָּלוּט אֲסוּרִין בְּמִקְצָתָן וּמֻתָּרִין בְּמִקְצָתָן, וְלֹא יִמָּצֵא כָּכָה בַּתּוֹרָה בְּמוּמֵי הַמַּקְרִיבִים וּבַטֻּמְאָה לְחַלֵּק בַּקָּרְבָּנוֹת. וּלְכָךְ אָמְרוּ כִּי "תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ" אֵינֶנּוּ כְּמוֹ "תַּקְרִיב אוֹתוֹ". וְיִתָּכֵן שֶׁאָמַר כִּי שׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ נְדָבָה, לֵאמֹר "הֲרֵי זֶה", אֲבָל אִם נָדַר "הֲרֵי עָלַי שׁוֹר אוֹ שֶׂה" - אִם יְבִיאֶנּוּ מָשְׁחָת לֹא יֵרָצֶה לוֹ וְאֵינֶנּוּ פָּטוּר מִנִּדְרוֹ. וְנֹאמַר עַל דֶּרֶךְ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁשְּׁנֵיהֶם לְבֶדֶק הַבַּיִת, כִּי אֵין "תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ" כְּמוֹ "תַּקְרִיב אוֹתוֹ", וְזֶה אֱמֶת הוּא בְּלִי סָפֵק. וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב הֶתֵּר הַנְּדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת בְּשָׂרוּעַ וְקָלוּט, שֶׁהֵן מוּמִין בַּיְּצִירָה מִן הַבֶּטֶן, וְכָל שֶׁכֵּן מוּמֵי הַמִּקְרֶה הַקְּטַנִּים, עַוֶּרֶת אֲשֶׁר בּוֹ עִוָּרוֹן בְּשֶׁכָּהֲתָה עֵינוֹ, וְהַשָּׁבוּר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּעַל הַגָּרָב וְהַיַּלֶּפֶת. וְיִתָּכֵן כִּי הַכָּתוּב דָּבֵק, עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת וְכָל שׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט - נְדָבָה תַּעֲשֶׂה לְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה, וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה אֶחָד מֵהֶן, שֶׁאֲפִלּוּ עָלוּ יֵרְדוּ. וּבְת"כ פרק ז ה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל הַפְּסוּלִין שֶׁבְּשׁוֹר וָשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט" לְרַבּוֹת כָּל הַפְּסוּלִין שֶׁבְּשׁוֹר וָשֶׂה. וְכָלְלוּ רַבּוֹתֵינוּ תמורה ז עוֹד בִּכְלַל "נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ" שֶׁהוּא יֵעָשֶׂה לִנְדָבָה לְכָל אֲשֶׁר יִרְצֶה, אֲבָל לֹא הַתְּמִימִים, שֶׁהַמַּקְדִּישׁ אוֹתָן לְבֶדֶק הַבַּיִת עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה:

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

374 כתונת ומכנסים, ולא הזכיר מצנפת ואבנט. וכן שאל הרמב"ן ויקרא ו, ג "הנה תרומת הדשן צריכה בגדי כהונה, ואין עבודה בשני הבגדים מהם". וכן שאל האברבנאל שם: "השאלה הרביעית, באמרו 'ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו'. כי למה זכר הבגדים האלה לחייב אותם בעבודה, והלא ארבעה בגדים היה צריך הכהן הדיוט בעת עבודתו, ואם עבד בלתם עבודתו פסולה. וכמו שנאמר בפרשת תצוה שמות כח, מ-מג 'ולבני אהרן תעשה כתונות ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת... והיו על אהרן ועל בניו בבואם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקודש ולא ישאו עון ומתו'". ובגמרא יומא כג: ריש לקיש תמה על פסוקנו "אי סלקא דעתך עבודה היא, יש לך עבודה שכשירה בשני כלים", ופירש רש"י שם "שכשירה בשני כלים - והכא 'מדו בד ומכנסי בד' הוא דכתיב". ולהלן לאחר ציון 1335 יישב שאלה זו.

7 רמב"ן על ויקרא פתח ↗

וְיָצַק וְנָתַן וֶהֱבִיאָהּ מְלַמֵּד שֶׁיְּצִיקָה וּבְלִילָה כְּשֵׁרָה בְּזָר. הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ מִקְּמִיצָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על ויקרא ב':א'. וְצָרִיךְ שֶׁנְּבָאֵר שֶׁאֵין מִצְוַת כְּהֻנָּה מַתְחֶלֶת בַּקְּמִיצָה, שֶׁהֲרֵי הַגָּשָׁה קוֹדֶמֶת לַקְּמִיצָה וְהִיא פְּסוּלָה בְּזָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ויקרא ב':ח' "וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ", וְאח"כ "וְהֵרִים הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ" ויקרא ב':ט', שֶׁהוּא הַקֹּמֶץ, שֶׁהֲרֵי הַכֹּהֵן הוּא מַגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית ואח"כ קוֹמֵץ. וְכָךְ שָׁנִינוּ קידושין לו, הַסְּמִיכוֹת וְהַתְּנוּפוֹת וְהַהַגָּשׁוֹת וְהַקְּמִיצוֹת נוֹהֲגוֹת בָּאֲנָשִׁים וְאֵין נוֹהֲגוֹת בַּנָּשִׁים. וְאָמְרוּ, הַגָּשׁוֹת דִּכְתִיב "זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן" ויקרא ו':ז' וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. א"כ הַהַגָּשָׁה בִּבְנֵי אַהֲרֹן הִיא. אֲבָל מָה שֶׁאָמְרוּ מנחות ט "מִקְּמִיצָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה" כַּוָּנָתָם כִּי מִקְּמִיצָה זוֹ הַכְּתוּבָה בַּפָּסוּק הַזֶּה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה, לֹא בַּדְּבָרִים שֶׁהִקְדִּים הַכָּתוּב בְּכָאן לַקְּמִיצָה, שֶׁהֲרֵי בְּפָרָשָׁה זוֹ הִזְכִּיר יְצִיקָה וּנְתִינַת לְבוֹנָה וַהֲבָאָה אֶל הַכֹּהֵן וּקְמִיצָה, וְלֹא הֻזְכְּרָה כָּאן הַגָּשָׁה אֶל הַמִּזְבֵּחַ, נִמְצָא שֶׁכָּל הָאֲמוּרִין כָּאן קֹדֶם קְמִיצָה כְּשֵׁרִין בְּזָר, שֶׁהֵם יְצִיקָה וּבְלִילָה וַהֲבָאָה:

10 מנחות פתח ↗

אִם כֵּן, לִכְתּוֹב ״חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״, מַאי ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם״? שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

23 ביאור שטיינזלץ על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין פתח ↗

אֲפִלּוּ חַטַּאת יָחִיד הַנֶּאֱכֶלֶת אֲסוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ וכו'. אף שפשט הכתוב מדבר בחטאות הנשרפות שדמן צריך להינתן בפנים ובשרן נשרף, למדו חכמים שגם חטאת הנאכלת שדמה צריך להינתן בחוץ — אם דמה נכנס פנימה, נאסרת ודינה להישרף ראה רמב"ן ויקרא ו,כג.

« רמב"ן על ויקרא ה׳:ט״ו רמב"ן על ויקרא ז׳:ח׳ »