מקור איוב מ״ב:ו׳
1 עַל־כֵּ֭ן אֶמְאַ֣ס וְנִחַ֑מְתִּי עַל־עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃ פ
פירוש רמב"ן על איוב מ״ב:ו׳
1 על כן אמאס, מה שהייתי חפץ בו עד עתה, והם חיי העולם הזה ושלותו אשר הייתי רוצה בהם, ומתלונן על אבדו אותם:
2 ונחמתי, על עפר ואפר, הוא הגוף אשר הוא עפר ואפר, כי כן יתוודו הצדיקים עם בוראן כדרך ואנכי עפר ואפר. יאמר כי יתנחם על גופו שהיה חפץ בו, והיה רואה כי החיים הם חסד והמות לצדיק חמס, ועתה אתנחם על חפצי בגוף, וארצה לדבקה בך לאור באור פניך ולהיות נפשי צרורה עמך בצרור החיים: