רלב"ג על איוב ל״ט

מהדורה: ובלכתך בדרך

« רלב"ג על איוב ל״ח:מ״א רלב"ג על איוב מ׳:א׳ »

מקור איוב ל״ט

1 הֲיָדַ֗עְתָּ עֵ֭ת לֶ֣דֶת יַעֲלֵי־סָ֑לַע חֹלֵ֖ל אַיָּל֣וֹת תִּשְׁמֹֽר׃

2 תִּסְפֹּ֣ר יְרָחִ֣ים תְּמַלֶּ֑אנָה וְ֝יָדַעְתָּ֗ עֵ֣ת לִדְתָּֽנָה׃

3 תִּ֭כְרַעְנָה יַלְדֵיהֶ֣ן תְּפַלַּ֑חְנָה חֶבְלֵיהֶ֥ם תְּשַׁלַּֽחְנָה׃

4 יַחְלְמ֣וּ בְ֭נֵיהֶם יִרְבּ֣וּ בַבָּ֑ר יָ֝צְא֗וּ וְלֹא־שָׁ֥בוּ לָֽמוֹ׃

5 מִי־שִׁלַּ֣ח פֶּ֣רֶא חׇפְשִׁ֑י וּמֹסְר֥וֹת עָ֝ר֗וֹד מִ֣י פִתֵּֽחַ׃

6 אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עֲרָבָ֣ה בֵית֑וֹ וּֽמִשְׁכְּנוֹתָ֥יו מְלֵחָֽה׃

7 יִ֭שְׂחַק לַהֲמ֣וֹן קִרְיָ֑ה תְּשֻׁא֥וֹת נֹ֝גֵ֗שׂ לֹ֣א יִשְׁמָֽע׃

8 יְת֣וּר הָרִ֣ים מִרְעֵ֑הוּ וְאַחַ֖ר כׇּל־יָר֣וֹק יִדְרֽוֹשׁ׃

9 הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עׇבְדֶ֑ךָ אִם־יָ֝לִ֗ין עַל־אֲבוּסֶֽךָ׃

10 הֲֽתִקְשׇׁר־רֵ֭ים בְּתֶ֣לֶם עֲבֹת֑וֹ אִם־יְשַׂדֵּ֖ד עֲמָקִ֣ים אַחֲרֶֽיךָ׃

11 הֲֽתִבְטַח־בּ֭וֹ כִּֽי־רַ֣ב כֹּח֑וֹ וְתַעֲזֹ֖ב אֵלָ֣יו יְגִיעֶֽךָ׃

12 הֲתַאֲמִ֣ין בּ֭וֹ כִּֽי־יָשִׁ֣יב ישוב זַרְעֶ֑ךָ וְֽגׇרְנְךָ֥ יֶאֱסֹֽף׃

13 כְּנַף־רְנָנִ֥ים נֶעֱלָ֑סָה אִם־אֶ֝בְרָ֗ה חֲסִידָ֥ה וְנֹצָֽה׃

14 כִּי־תַעֲזֹ֣ב לָאָ֣רֶץ בֵּצֶ֑יהָ וְֽעַל־עָפָ֥ר תְּחַמֵּֽם׃

15 וַ֭תִּשְׁכַּח כִּי־רֶ֣גֶל תְּזוּרֶ֑הָ וְחַיַּ֖ת הַשָּׂדֶ֣ה תְדוּשֶֽׁהָ׃

16 הִקְשִׁ֣יחַ בָּנֶ֣יהָ לְּלֹא־לָ֑הּ לְרִ֖יק יְגִיעָ֣הּ בְּלִי־פָֽחַד׃

17 כִּי־הִשָּׁ֣הּ אֱל֣וֹהַּ חׇכְמָ֑ה וְלֹא־חָ֥לַק לָ֝֗הּ בַּבִּינָֽה׃

18 כָּ֭עֵת בַּמָּר֣וֹם תַּמְרִ֑יא תִּֽשְׂחַ֥ק לַ֝סּ֗וּס וּלְרֹכְבֽוֹ׃ פ

19 הֲתִתֵּ֣ן לַסּ֣וּס גְּבוּרָ֑ה הֲתַלְבִּ֖ישׁ צַוָּאר֣וֹ רַעְמָֽה׃

20 הֲֽ֭תַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּ֑ה ה֖וֹד נַחְר֣וֹ אֵימָֽה׃

21 יַחְפְּר֣וּ בָ֭עֵמֶק וְיָשִׂ֣ישׂ בְּכֹ֑חַ יֵ֝צֵ֗א לִקְרַאת־נָֽשֶׁק׃

22 יִשְׂחַ֣ק לְ֭פַחַד וְלֹ֣א יֵחָ֑ת וְלֹא־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־חָֽרֶב׃

23 עָ֭לָיו תִּרְנֶ֣ה אַשְׁפָּ֑ה לַ֖הַב חֲנִ֣ית וְכִידֽוֹן׃

24 בְּרַ֣עַשׁ וְ֭רֹגֶז יְגַמֶּא־אָ֑רֶץ וְלֹא־יַ֝אֲמִ֗ין כִּי־ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃

25 בְּדֵ֤י שֹׁפָ֨ר יֹ֘אמַ֤ר הֶאָ֗ח וּֽ֭מֵרָחוֹק יָרִ֣יחַ מִלְחָמָ֑ה רַ֥עַם שָׂ֝רִ֗ים וּתְרוּעָֽה׃

26 הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ יַאֲבֶר־נֵ֑ץ יִפְרֹ֖שׂ כְּנָפָ֣ו לְתֵימָֽן׃

27 אִם־עַל־פִּ֭יךָ יַגְבִּ֣יהַּ נָ֑שֶׁר וְ֝כִ֗י יָרִ֥ים קִנּֽוֹ׃

28 סֶ֣לַע יִ֭שְׁכֹּן וְיִתְלֹנָ֑ן עַ֥ל שֶׁן־סֶ֝֗לַע וּמְצוּדָֽה׃

29 מִשָּׁ֥ם חָֽפַר־אֹ֑כֶל לְ֝מֵרָח֗וֹק עֵינָ֥יו יַבִּֽיטוּ׃

30 וְאֶפְרֹחָ֥ו יְעַלְעוּ־דָ֑ם וּבַאֲשֶׁ֥ר חֲ֝לָלִ֗ים שָׁ֣ם הֽוּא׃ פ

פירוש רלב"ג על איוב ל״ט

1 יעלי סלע. שטאיי"ן בוק בלע"ז והיא עולה בראש הסלע בשעה שכורעת לילד והשם יתברך מזמן לה נשר שמקבל אותם הולדות בכנפיו ומציל אותם שלא יפילו כך אמרו רבותינו ז"ל ואם הענין אמת הנה פירוש הפסוק כן ואם לא הנה יהיה הרצון בזה לפי מה שאחשוב שזה הב"ח אינו נולד כי אם בקושי גדול ולזה יהיה נולד בתכלית הסכנה לולי השגחת השם יתברך להמציא הוולדים באופן מהחוזק שלא ימותו בעת הלידה:

2 חולל אילות. הוא מענין חיל וחבלי יולדה ואמרו רבותינו ז"ל כי האילה רחמ' צר ולא תלד אם לא הכיש' נחש ברחמה והש"י סבב שיבא אליה גחש בעת הלידה להכיש' ברחמ' ותלד ואם לא ימצא הענין כן יהיה הרצון בזה לפי מה שאחשוב שזה הב"ח אינו נולד כי אם בקושי גדול לזה יהיה הענין בו כמו הענין ביעלי סלע ולזאת הסבה יהיה הולד בתכלית הסכנה ועם כל זה ינצל להשגחת הש"י בנמצאות:

3 תפלחנה. תשברנה ותכתתנה:

4 חבליהם. ציריה':

5 יחלמו. מענין בריאות והוא מענין תחלימני והחייני:

6 ובבר. בחוץ:

7 פרא. חיה הנמצאת במדבר והיא אוכלת עשב כבהמה:

8 ערוד. חמור הבר:

9 ערבה. מדבר:

10 מליחה. ארץ מליחה והוא מדבר ג"כ:

11 תשואות. ענין המיה:

12 יתור. מן ויתורו את הארץ והוא שם בשקל יבול:

13 רים. ראם:

14 אבוסיך. הוא אבוס שאוכלת בו הבהמה:

15 התקשר רים בתלם עבותו. הרצון בו האם העבות תקשור רים בתלם לחרוש בתלמי השדה כמו הענין בשור ובחמור וזולת' מבעלי חיים שיחרושו בהם:

16 ישדד. מגזרת שדה והוא החרישה כמו יפתח וישדד אדמתו:

17 כנף רננים. שם עוף או אפשר שיהיה שם הענף רננים וידבר מכנף העוף ההוא:

18 נעלסה. שמח' ונעלס':

19 אברה. כנף שלה:

20 חסידה. שם עוף:

21 ונוצה. ר"ל נוצת העוף ההוא:

22 תזוריה. תדרכה ותרמסה והוא מגזר' ויזר את הגיזה:

23 הקשיח בניה. הסיר מדמיונה נתינת לבה לבניה ושכחה אותם:

24 השה. שכח אותה והעלים ממנה:

25 תמריא. מענין הגבהה:

26 רעמה. חוזק ועוז הקול והגבהה והצהלה היוצאת ממנו:

27 התרעישנו כארבה. התביא לו הרעש והנענוע אשר הוא רועש כארבה:

28 הוד נחרו אימה. עוצם עיטושו היוצא מנחיריו הוא אימה לשומעיו:

29 יחפרו בעמק. יחפרו רגליו בעמק כמנהג הסוסים:

30 נשק. כלי מלחמה:

31 תרנה. תזעק מגזרת ותעבור הרנה במחנה:

32 אשפה. הוא כלי שישימו בו החצים:

33 חנית וכידון. הם כלי זיין:

34 ברעש ורוגז יגמא ארץ. ברעש ותנועה חזקה ובחמה ירוץ עד שידמה כאילו הוא מגמא את הארץ ובולעה לחוזק המרוצה:

35 האח. מענין שמחה:

36 יאבר. יעוף ולפי שהעופפות הוא בכנף אמר יאבר:

37 נץ. שם עוף:

38 ומצודה. סלע חזק וגבוה:

39 חפר אוכל. יבקש ויחפש האוכל שיהיה נזון ממנו מגזרת ויחפרו לנו את הארץ:

40 יעלעו. יבלעו:

41 חללים. הרוגים:

« רלב"ג על איוב ל״ח:מ״א רלב"ג על איוב מ׳:א׳ »